אחד הנושאים העומדים במרכז המחקר הארכיאולוגי של תקופת הברונזה המאוחרת הנו קשרי הגומלין ביו ארצות הים התיכון. לקרמיקה הקפריסאית תפקיד חשוב בתחום זה. רובו של יצוא הקרמיקה הקפריסאי לאגן המזרחי של הים התיכון היה מבוסס על קרמיקת כלי 'בסיס הטבעת'. המטרה העיקרית של מחקר זה היא להגדיר את מרכז הייצור והיצוא של קרמיקת כלי 'בסיס הטבעת' שנמצאה בחפירות 2001 בתל אבו הואם, על מנת לעמוד על קשרי המסחר שבין תל אבו הואם לקפריסין
בשנת 2001 נערכה חפירת הצלה באזור הצפון מזרחי של התל, ששימש כנראה כמעגן בתקופת הברונזה המאוחרת. הממצא הקרמי בחפירה זו כלל אחוז גבוהה ביותר של כלי יבוא וביניהם מספר רב ביותר של חרסים ממשפחת כלי 'בסיס הטבעת'. מתוך קבוצה זו נלקחו דוגמאות ממכלול טיפולוגי מגוון שנעשו בצורות עיבוד שונות לבדיקה פטרוגרפית, במטרה לעמוד על פי הזיהוי המינרלוגי על המקור הגיאולוגי ומוקדי הייצור של כלים אלו.
הבדיקות הפטרוגרפיות הראו אחידות בטין ובחסמים. אחידות המעידה כי הכלים נעשו באותו מרכז ייצור או במרכזי ייצור שונים הנמצאים על מרבצי חומר זהים. מרקם הכלים אופיין בחרסית, גיר ואבן סילט. רבדים של חרסית משולבים חואר גיר ואבן סילט שכיחים בתצורת Pakhna ובאופן אקראי בתצורת Lefkara.
לאור בדיקת האתרים הממוקמים על תצורה זו, תוך כדי השוואה לבדיקות פטרוגרפיות אחרות שנעשו בכלי 'בסיס הטבעת' מקפריסין ולוחות חרס באתרי ישוב מרכזיים באזורי החוף, סביר ביותר להניח כי מרכז הייצור לכלים אלו היה בסמוך לאתר Hala Sultan Tekke או ב- Maroni השוכנים לחופה המזרחי של קפריסין.