משחקי לוח הם מן המשחקים הנפוצים והשכיחים בעולם, כמעט ואין בנמצא אדם שלא נטל חלק במשחק לוח זה או אחר. ניתן לאפיינם כמשחקי מסע לשני מתחרים ויותר, האמורים להניע אבני משחק על-גבי לוח מוגדר, מנקודת התחלה לנקודת סיום. תחת הגדרה זו מאוגדים היום אלפי משחקים, כל תרבות ומשחקיה האופייניים, חלקם דורשים מיומנות ואסטרטגית חשיבה, חלקם משחקי מזל וחלקם משלבים את שני התחומים.
פונקציונאלית ניתן לסווגם לארבע משפחות גדולות:
מספר משחקים פרצו את "גבולות הזמן והמרחב הגיאוגרפי – תרבותי", הם נפוצים ומשוחקים ברחבי העולם מזה מאות שנים. תופעה זו התעצמה במהלך המאה העשרים עם הפיכתו של העולם "לכפר גלובאלי".
תמונה דומה עולה גם מתוך הממצאים והשרידים הארכיאולוגים. לוחות משחק, אבני משחק, מקלות ועצמות הטלה, אסטרגלים וקוביות, נמצאו בכל רחבי המזרח הקדמון. הממצאים שנחשפו מלמדים שהם היו נהוגים לפחות מן האלף השביעי לפני-הספירה. העדויות שבידנו אינן מאפשרות שחזור מלא של עולם משחקי הלוח ואולם הנתונים שהצטברו מאפשרים לעמוד על התפקיד החשוב שהם נטלו בחיי היומיום ובחיי הרוח, של האדם בימי קדם. יש בידנו להצביע על חלק מהמשחקים השכיחים לתקופתם, לעמוד על תפוצתם הגיאוגרפית ועל דגם השימוש בהם – חוקי המשחק, מי נטל בהם חלק, מדוע, מתי והיכן שחקו בהם.
מגוון הלוחות וכלי המשחק שנחשפו – לוחות וכלי משחק מפוארים עשויים שנהב, עצם, בהט, לצד לוחות פשוטים שעוצבו ברישול על-גבי אבני שדה, משטחי סלע, מרצפות – מעידים כי כל שכבות האוכלוסייה נטלו בהם חלק, מלכים, אצילים ופשוטי עם. לצד לוחות משחק "פרטיים" שנחשפו בארמונות, בתי מגורים ומכלולי קבורה, לוחות רבים נחשפו באזורי התקהלות ציבוריים: שער העיר, רחובות, חוצות ושווקים מרכזים, מקדשים, בתי-מרחץ, חניונים ותחנות דרכים, בארות ובורות מים, בתי בד, גתות וטחנות קמח.
דומה שתפוצתם הגדולה נובעת גם "מפשטותם" ומהיותם שווים וזמינים לכל נפש:
מכלול משחקי הלוח מארץ-ישראל מונה עשרות לוחות ואבני משחק ממגוון טיפוסים, שנחשפו במהלכם של חפירות וסקרים ארכיאולוגיים בכול רחבי הארץ. להמחשת התמונה להלן סקירה קצרה על 3 משחקים, הנהוגים באזורנו מזה חמשת אלפים שנה – למן האלף השלישי לפני הספירה ועד ימנו.
סנת – משחק שלושים הבתים
משחק הסנת היה נפוץ במצרים במשך כשלושת אלפים שנה, למן ימי הממלכה הקדומה – 2600 לפני הספירה, עד שלהי התקופה הרומית – 350 לספירה. ניתן להכתירו כמשחק הלוח הלאומי של המצרים הקדמונים. המשחק תועד בהרחבה בציורי קברים וב"ספר המתים", תיעוד זה לימדנו את שמו המצרי – סנת – ואיפשר לנו לעמוד על חלק מחוקיו.
במקביל למשחק ששימש בחיי היומיום, התפתחה במצרים גירסה בעל אופי דתי. המצרים האמינו שלאחר המוות יוצאת נשמתו של הנפטר למסע בעולם המתים, במהלכו היא נשפטת על מעשיה. אם היא נמצאת זכאית, מתאחדת הנשמה עם אל השמש רע והנפטר זוכה לחיי נצח. שלבי המשחק משקפים את המסע הזה והניצחון בסיומו מסמל את התאחדות הנשמה עם האל.
עשרות לוחות משחק פשוטים מעוצבים בחריתה או בקידוח על-גבי אבני גיר שנחשפו בתל ערד, מעידים כי המשחק היה שכיח גם בדרומה של ארץ-ישראל. דומה שהופעתו של המשחק בערד חופפת ואולי אפילו קדומה להופעתו במצרים. לוחות משחק שנחשפו בלכיש ובחצור מעידים כי המשחק היה נהוג בארץ-ישראל גם בתקופת הברזל ב'. דומה שהדים למשחק ניתן למצוא במשחק הלוח הידוע בשמו הערבי טב, שבו משחקים הכפריים במצרים ובסודן והבדווים בסיני ובנגב עד עצם היום הזה.
משחק טחנת הקמח – משחק האבירים
במשחק הטחנה במתכונתו הנוכחית שיחקו למן התקופה הרומית המאוחרת – המאה ה-3 לספירה והוא ממשיך ומשמש גם בימינו, אם כי תפוצתו ושכיחותו קטנים ונראה שנגזר גורלו להעלם. בשלב זה של המחקר אין בידינו נתונים ברורים על אזור מוצאו – מערב האימפריה או מזרחה – על שמותיו הקדומים ועל כללי המשחק המקוריים. ידיעותינו מתבססות בעיקר על העדויות מהמאה ה-14 מאנגליה, צרפת וגרמניה, בהן הגיע המשחק לשיא תפוצתו.
העדויות מארץ-ישראל מלמדות כי המשחק היה שכיח בתקופה הצלבנית; לוחות משחק נחשפו במבצרים בעתלית ובכוכב הירדן. אך טבעי הוא שהמשחק, שהיה נהוג באירופה בימי-הביניים, היה מקובל גם בקרב מייסדיה של הממלכה הצלבנית ותושביה בארץ-ישראל וסביבתה.
מנקלה – משחק הזריעה
מנקלה נמנה על משפחה ענפה של משחקי לוח הנבדלים זה מזה בכללי המשחק ובמתארם – מספר השורות והשקערוריות. אין בידינו נתונים ברורים לגבי אזור מוצאם, תארוכם ותהליך התגבשותם. דומה שכולם התפתחו מאב טיפוס קדום בחבלי ארץ של מזרח אפריקה. העדויות מארץ –ישראל מלמדות שהמנקלה היה נהוג באזורנו החל מהתקופה הביזנטית – המאה ה-4 לספירה. שכיחותו הלכה וגדלה במהלך התקופה האסלאמית – המאה ה-7 לספירה ואילך. לוחות משחק נחשפו באתרים שונים דוגמת: אכזיב, טבריה, בית-שאן, ציפורי, רמת-הנדיב, נחל תנינים. המשחק היה נפוץ בקרב תושביה הכפריים של הארץ עד ראשית המאה ה-20.
משחקי מנקלה על מגוון טיפוסיהם שכיחים גם בימינו, משחקים בהם באפריקה, באסיה, באמריקה הדרומית והצפונית, כמו גם באיי הפיליפינים, באינדונזיה ובמלזיה. תפוצתם הגיאוגרפית הנרחבת היא פועל יוצא של סחר העבדים מאפריקה.
לסיכום: שכיחותם ותפוצתם הנרחבת של משחקי הלוח בעת העתיקה ובימנו, מלמדת על חשיבותם ונחיצותם. דומה שהצורך לשחק, או לצפות במשחק טבוע בנו ומהווה מרכיב בסיסי בתרבות האנושית. המשחקים מאפשרים לנו לקחת "פסק זמן" מטרדות היומיום, "לשוחח" ולהתרועע זה אם זה.