אל-צנאברה או צינברי זוהתה לאחרונה על ידי החוקר מאוניברסיטת שיקגו, דונלד ויטקומב כבית ירח. על התל ובקרבת בניין המעגלים מתקופת הברונזה, חפרו בשנים 1950-1953 הארכיאולוגים גיא ובר-אדון מבנה מבוצר רחב מימדים שאותו תיארכו לתקופה הרומית או הביזנטית. בשל הימצאות אבן עליה חרוטת מנורת שבעה קנים, זוהה הבניין כבית כנסת. זיהויו נותר על כנו עד לשנות התשעים, עת הוכיח רוני רייך שאין המבנה מתאים לשמש כבית כנסת.
על פי המקורות באל-צנאברה עמד ארמון, אשר בו נהגו לבלות חלק מהח'ליפים מבית אומיה בעיקר בימי החורף, בהם הח'ליף הראשון מעאויה בן אבו סופיאן, וכן גדול שליטי השושלת, עבד אל-מלכ בן מרואן. המקום היה מוקד של פעילות מידינית מלכותית; נקבעו בו גורלות של נסיכי השושלת, ונדונו בו תביעות של אזרחים.
כחלק מפרויקט פרסום חפירות העבר בתל בית ירח, בראשות רפי גרינברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בוצעו באתר בקיץ 2009 מספר בדיקות, אשר במהלכן נחשפו מחדש חלק ממרכיבי המבנה ובהם רצפות פסיפס. ניתוח ראשוני של הממצאים מצביע על בנייה המאוחרת לאמצע המאה השביעית. הממצאים מעונת החפירה המחודשת המצטרפים לעדויות ההיסטוריות אודות האתר וסביבתו בימי שלטון בית אומיה, יש בהם כדי לחזק את הטענה שבמקום עמד אחד הארמונות האומיים המוקדמים.