רבים מבין הארמונות והמבצרים שנבנו על ידי הורדוס בארץ ישראל עוטרו בציורי קיר, אשר השתמרו יפה באופן יחסי. בארמונות קיפרוס, הרודיון, מצדה ויריחו נמצאו גם קטעי ציור וגם קירות מעוטרים באתרם (in situ); רובם מעוטרים בסגנון הפומפייני השני – סגנון העיטור הארכיטקטוני שהיה נפוץ בעולם הרומי בן הזמן.
הסגנון הפומפייני השני שימש גם לעיטורם של חדרים רבים בארמון השלישי של הורדוס ביריחו. אולם, חדרים מסוימים בארמון זה עוטרו בסגנון שונה וכללו מספר חידושים בסגנון ובמוטיבים. המערך הצבעוני, סגנון עיטור העמודים וכמה מהמוטיבים הגיאומטריים, הפרחוניים והנטורליסטים בחדרי הכניסה ובאזורים הציבוריים הייצוגיים בארמון שייכים לשלב המעבר בין הסגנון השני והשלישי, המתוארך לשנים 20-15 לפני הספירה בקירוב. שינוי סגנוני זה מקושר בדרך כלל לשלטונו של אוגוסטוס. זאת ועוד, הדמיון בסגנון העיטור של הארמון השלישי של הורדוס ביריחו לעיטור בתים אימפריאליים מוצא ביטוי בכל האספקטים: קומפוזיציה ותוכניות צבע, סגנון, מודלים קישוטיים ואפילו איכויות טכניות ואמנותיות. הדבקות בדרכי העיטור המערבי מהווה מאפיין דומיננטי ונראה שבעלי המלאכה הם מערביים ונחשפו למסורת המקומית באופן חלקי בלבד.
השאלה המתבקשת היא האם תופעה זו הייתה קיימת גם בארמונות ההרודיאנים האחרים. ההשוואה בין סגנון העיטור בארמון השלישי של הורדוס ביריחו לבין סגנונות העיטור ביתר ארמונותיו עשויה ללמד על העדפות סגנוניות שונות שהתקיימו במהלך שלטונו של הורדוס ולתרום להבנתם של שלבי הבנייה השונים בתקופה זו.