בהרצאה ייבדק 'עיקרון הקריאה הנוחה', אחד עקרונות הקאנון של האמנות המצרית, באמצעות ניתוח האסטלה של באק, שהיה פסל בתקופת אחנאתון. ייצוג הגוף יוצא הדופן של באק מהווה מערכת סימנים שניתן לפרש אותה במסגרת האמונה של באק בדוקטרינה החדשה של תקופת עמרנה. פענוח המסר האיקונוגרפי של דמותו של באק דורש קריאה חדשה של הגוף המוצג, תנוחת הידיים, הבטן הנפוחה וחצאית הקפלים, הרכב הפאה, הכתפיים, החזה והזרועות.
באמצעות שימוש ביסודות השייכים למערכת הכתב ולאיקונוגרפיה, וכן בעקבות טשטוש הצורה הנוגד את עיקרון הזיהוי הקל, ניתן לגלות משחק חזותי ומסר כפול בייצוגו של הפסל המלכותי בתקופת עמרנה.