במקביל לבנייתם של עשרות המבצרים הצלבניים ברחבי הלבנט נבנו לא מעט מבצרים ע"י האיובים ויורשיהם הממלוכים. למעט המצודות העירוניות הגדולות של קהיר, דמשק וחלב הארכיטקטורה הצבאית המוסלמית מחוץ למרכזים האורבניים פחות מוכרת. אולם, מבצריהם מרשימים בגודלם, ורמת הבניה והתכנון אינן נופלות מאלו של הצלבנים.
מטרתו של מחקר זה, המשלב קריאה של המקורות הראשוניים בערבית וניתוח ארכיטקטוני, לעמוד על המאפיינים של המבצר המוסלמי שהתפתח בלבנט, ולבדוק כיצד התפתחו המבצרים האיובים והממלוכים הן ביחס לביצורים מוסלמים מתקופות קדומות יותר והן ביחס לביצורים הצלבניים שניבנו באותה עת. השינויים הארכיטקטוניים נחקרו לאור היפתחותם של שיטות המצור והשינויים במאזן הצבאי באזור עם הצטמצמות הטריטוריה הצלבנית ופלישת המונגולים לסוריה.