במכתב ששלח ה' קיצ'נר לאנשי הקרן הבריטית ב- 1877 הוא מפרש ומקשר את השם "ארד אל בורנוס", שניתן לשדה הנמצא דרומית לקרני חיטין על ידי תושבי הכפרים הערביים, לוביה וחיטין:

"משמעות המילה בורנוס בערבית היא נסיך (prince). בכרוניקה של הקאדי מוג'יר אד-דין: הרוזן רנו משטיו, שליט קראק, שהיה הסיבה למלחמה זאת, תמיד מכונה בורנוס אירבד או אל בורנוס, הנסיך של קראק... וכיוון שאיש אחר איננו מכונה בשם בורנוס בכרוניקה המוסלמית, יש לנו פה, אפוא, דוגמא למקרה בו שם היסטורי נותר קשור לאתר קרבות"  (בתרגום חופשי, קיצ'נר, סקר א"י המערבי, מחנה חיטין, 30 למרץ 1877. ארכיון הקרן הבריטית, לונדון).

ונראה אומנם, כי זיכרו של הקרב הגורלי עוד מהדהד על פני מישור לוביה ומורדות הגבעה הוולקנית הצומחת משדותיו המזרחיים.

במהלך סדרת ימי העיון האחרונים טעמנו אך מעט מבין אין ספור העימותים שפקדו את ארצנו, ולמדנו על תרבותם החומרית של רבים מביניהם. אתרים מסוג מחנות צבא, מערכות מסתור, ביצורים ומערכות מצור מתקופות שונות כבר נחפרו ונלמדו. אך לכל המחקרים הללו מכנה משותף אחד, והוא כי כולם בצורה כזו או אחרת קשורים לאתר ישוב בעל אופי אורבאני. לעומת זאת, סוג אחד חשוב מאוד של שדה מערכה הוזנח וכמעט שלא נחקר לחלוטין מבחינה ארכיאולוגית. זהו הקרב בשדה הפתוח או על גבי מרחבי נוף גדולים. קרב קרני חיטין שנערך ב- 3-4 ליולי 1187 לספירה הוא רק אחד מהם. מערכת חיטין הייתה אירוע היסטורי מכריע ומכונן בדיוק כמו המצור והכיבוש של לכיש, מצדה וואדום יעקב; אך המאפיינים הארכיאולוגים של קרב זה ושל קרבות שדה אחרים הם שונים לחלוטין מאתרי קרבות שנחקרו ארכיאולוגית באזורנו עד כה.

בעיות מתודולוגיות קשות עולות כאשר אנו ניגשים למחקר מסוג זה. עד כי נשאלת השאלה, אם בכלל ניתן ללמוד את ההיבטים החומרים של אירועים שהתרחשו על פני שטח נוף כה נרחב ולא הותירו אחריהם שכבת חורבן. כיצד נצליח לבודד את חתימתו החומרית של אירוע מעין זה משלל האירועים האחרים שהתרחשו על פני אותו הנוף. במהלך ההרצאה יועלו בעיות מתודולוגיות אלו, ויוצג המודל המחקרי המוצע על ידי לשם פתרונן. בנוסף יושם דגש מיוחד על השיטות השונות לאיסוף נתונים, אשר מהוות המשך ישיר לגישה הרב תחומית שנקטו י' פראוור, פ' הרדה וב"ז קדר בעבר. ביסודו של המודל המחקרי המוצע עומד הניסיון לשחזר את הנוף שבמרחבו התחוללה מערכת חיטין כפי שהיה בערבו של הקרב, זאת באמצעות בחינתם של אספקטים היסטוריים, סביבתיים וארכיאולוגים כאחד. שיטות המחקר כוללות בין השאר שימוש בטכנולוגיות אזרחיות וצבאיות מתקדמות, סקר וחפירות בשיטה של "ארכיאולוגיה מוחלטת" (Total Archaeology) במקביל לשימוש בשיטות מחקר ארכיאולוגיות מקובלות יותר.

נראה כי השם "ארכיאולוגיה של שדות קרב", נעשה פופולרי במיוחד בזמן האחרון, וחוקרים רבים משלבים אותו בכותרת הרצאתם, כשבפועל המחקר דן בארכיאולוגיה צבאית או צבאית אורבאנית (Archaeology of Urban Warfare). "ארכיאולוגיה של שדות קרב" (Battlefield Archaeology), הידועה גם בשם "ארכיאולוגיה של עימותים" (Archaeology of Conflicts), היא שיטת מחקר עצמאית שהתפתחה מ"ארכיאולוגיה נופית" (Landscape Archaeology). ארכיאולוגיה של שדות קרב צופה על הנוף שבגבולותיו התרחשה המערכה הצבאית, סוקרת, מתעדת ומנתחת את כל המאפיינים והסממנים הארכיאולוגים שבשטח הנחקר (מודרניים וקדומים כאחד). השינויים שביצע האדם בנוף כהכנות למערכה ובמהלכה הם הנושא הנלמד. זו שיטת מחקר גמישה המנסה לבחון שינויים אלו מנקודות מבט שונות ומזוויות רבות ככל הניתן. מטרת מחקר זה, הנערך במסגרת עבודת דוקטורט בחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, היא לבחון את שיטות המחקר בארכיאולוגיה של שדות קרב ככלל, עפ"י שלב ההכרעה של קרב קרני חיטין כמקרה מבחן בפרט. מטרה נוספת היא להציג מודל מחקרי לפיו (אם יסתייע הדבר) ניתן יהיה לבחון אתרי שדות קרב אחרים ומתקופות שונות באזורנו. חשוב לציין כי למרות שזה שני עשורים ומחצה מתבצע מחקר בשיטת מחקר זאת במקומות שונים בעולם, ואף הוקמו לשם כך כמה מרכזים, לראשונה מוצג מודל מחקרי מקיף ומקרה מבחן לדיסציפלינה חדשה זאת, בארץ.