בעבודתו החלוצית של גוטלאב שומאכר אשר נערכה במרחב סביב תל מגידו בראשית המאה הקודמת, אותרה מצודה צבאית קטנה בראש שלוחה מדרום לנחל קיני. המצודה זוהתה כמחנה לגיון רומי.
במרוצת השנים נסקרו הגבעות סביב התל והמישורים למרגלותיו בידי חוקרים שונים, מהם נציין כאן את חקר הכביש הרומי לגיו-סקיתופוליס (בית שאן) ואבני המיל לאורכו. מחקר זה נערך בראשותם של ישראל רול ובנימין איזק, המציעים לזהות את גבעת אל מאנאך, בין תל מגידו לצומת מגידו המודרנית, עם אתר מחנה הלגיון הרומי בלגיו.
בין השנים 2000-1998 נסקר מרחב לגיו מטעם משלחת חפירות מגידו והחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. מטרתו של מחקר זה הייתה לאתר את שלושת היישובים המרכזים (כפר, מחנה ועיר) ששכנו במרחב גיאוגרפי מוגדר במהלך התקופה הרומית והביזאנטית. הכפר הוא כפר עותנאי שזוהה בכלא מגידו (גבעת משטרת מגידו), המחנה הוא מחנה הלגיון השישי פראטה בגבעת אל מאנאך, והעיר היא מאקסימיאנופוליס, עיר רומית ביזאנטית, ששכנה לדעתנו על שטח נרחב מצפון לנחל קיני.
במחקרנו נציג ממצאים ארכיאולוגים כולל כתובות, רעפים הטבועים בטביעות הלגיון, מטבעות בהם טביעות משנה (קונטרהמרק) של הלגיון וציוד צבאי רומי. כל אלו מצביעים על נוכחות צבאית רומית באתר. לפי נתיבי כבישים רומים אימפריאליים ואבני המיל לאורכם, אמות מים ושטחי הקבורה, נציע את מיקומו המשוער של אתר מחנה הלגיון הרומי בלגיו בחלקה הצפוני של גבעת אל מאנאך.
סקירה ארכיאולוגית זו, בנוסף לממצאים מסקרים ומחפירות שנערכו בשנים האחרונות, מאפשרים דיון ראשוני בשאלות הקשורות בנוכחות הצבאית הרומית באתר המחנה בלגיו.