Israel Antiquities Authority
נגישות

חורבנה של ירושלים בשנת 70 לספה"נ: תיאורו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכיאולוגי

רוני רייך, אוניברסיטת חיפה

הכיבוש הרומי של ירושלים וחורבנה בקיץ של שנת 70 לספה"נ (היא שנת ג'תת"ל למניין היהודי), הוא בוודאי המאורע הטראומטי ביותר בתולדותיה של העיר, מאז ימיה הראשונים ועד לימינו. חורבן העיר ותוצאותיו הותירו עקבות בלתי נמחים בחייו של העם היהודי, וקבע למעשה את גורלו של העם באלפיים השנים הבאות.


כיבושה של העיר וחורבנה הוא מאורע עבורו יש בידינו אחד התיאורים ההיסטוריים הארוכים והמפורטים ביותר להתרחשות שכזו. תיאור זה מוצג באופן החי והבלתי אמצעי ביותר שרק ניתן לבקש, מידי יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), ההיסטוריון בן התקופה, שחווה את האירוע במו עיניו. התיאור מובא באריכות בספרו 'מלחמת היהודים ברומאים' (בעיקר בספרים V-VI). על זאת הוסיפו החפירות הארכיאולוגיות הנערכות בעיר כבר למעלה ממאה וחמישים שנה, ובעיקר אלה הנערכות בארבעים השנים האחרונות, מידע רב כמות ורב ערך.


הכנעתה וחורבנה של ירושלים נדונו הרבה במחקר. ניסיון לרכז את המידע הארכיאולוגי הנוגע לחורבן נעשה בפעם הראשונה, לפני כשנות דור, בידי גדעון פרסטר. מאחר שמאז נחשף מידע ארכיאולוגי רב נוסף, הנוגע לחורבנה של ירושלים, הגיע העת לסיכום מפורט נוסף של הנושא. ההרצאה הבאה מבקשת להציג את חלק מן המידע הארכיאולוגי הידוע כעת אודות המצור, הכיבוש והחורבן של ירושלים בידי הרומאים בשנת 70 לספה"נ ולעמת אותו עם תיאוריו של יוסף בן מתתיהו. חלק מן הפרטים הארכיאולוגים ידועים זה מכבר, חלק מהם נחשפו לאחרונה, וחלק מהם הם פרשנותי שלי. רשימה מלאה על הנושא תתפרסם בעתיד בכתב העת 'קתדרה'.


עדויות ארכיאולוגיות למיניהן נמצאו בחלקיה השונים של העיר. מטבע הדברים הממצא הנוגע לחורבן המקדש ועזרותיו מועט ביותר, אך מעבר לכך מתגלים עקבות החורבן כמעט בכל מקום שנחפר. נכללים כאן כותלי הר הבית עצמו וסביבתם הקרובה, העיר העליונה ומערב העיר ועמק הטירופיאון. ההרצאה גם תדון בשאלות הנוגעות לגורל מפעלי המצור הרומאים באזור הסמוך לעיר. במרבית המקרים עולות עדויות ארכיאולוגיות אלה בקנה אחד עם התיאור המפורט של המצור והחורבן פרי עטו של יוסף בן מתתיהו בספרו 'מלחמת היהודים עם הרומאים', והם מצדדות באמינותו של ההיסטוריון שהיה עד ראיה לאירועים אלה.

ביירון / ביום בו חרבה ירושלים בידי טיטוס 

מֵאַחֲרוֹן הַגְּבָעוֹת הַצּוֹפוֹת עַל קָדְשֵׁךְ,
לְרוֹמִי נִכְנַעַת, צִיּוֹן! כָּאן אֶרְאֶךְ.
בְּעֵת שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, לַהֲבוֹת חֻרְבָּנָהּ
הֵאִירוּ מַבָּט אַחֲרוֹן לָחוֹמָה.
 
מִקְדַּשֵׁךְ שָׁם בִּקַּשְׁתִּי, חִפַּשְׂתִּי בֵּיתִי.
לְרֶגַע אֶשְׁכַּח מַה קָרוֹב הוּא שִׁבְיִי.
גָּם חָזִיתִי בָאֵשׁ שֶׁכִּלְתָּה מִקְדַּשָׁהּ
וּבְיָדַיִם כְּבוּלוֹת, מְבַקְּשׁוֹת נְקָמָה.
 
פְּעָמִים בַּלֵּילוֹת, מִתְבּוֹנֵן בִּנְקוּדָה
בְּרַק-קֶרֶן אוֹר-יוֹם אַחֲרוֹן מֵשִׁיבָה.
כְּשֶׁנִּצַּבְתִּי עַל הַר, בַּשְּׁקִיעָה מִתְבּוֹנֵן
קַרְנַיִם הֵאִירוּ דְּבִירֵךְ הֶעָשֵׁן.
 
וְעַתָּה עַל הַהָר בּוֹ בַּיּוֹם אֶעֱמוֹד
לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי אֶל הָאוֹר הַנָּמוֹג.
לוּ הָיָה זֶה בָּרָק הַבּוֹעֵר בִּמְקוֹמוֹ,
וְחָזִיז יִתְפּוֹצֵץ עַל כּוֹבֵשׁ וְרֹאשוֹ.
 
אַך אֱלִיל-עֲרֵלִים לֹא לָעַד יְחַלֵּל
אֶת הַדְּבִיר שֶׁזָּנַח אֲלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
וּכְּכֹל שֶׁנָּפוּץ וְנִהְיֶה עַם נַוָּד
פֻּלְחָנֵנוּ, הָאָב, רַק לְךָ מְיֹעָד.

 

 

מתוך: "ביירון / מנגינות עבריות"  1815

תרגם לעברית: רוני רייך 2004 ©


מאמרים נוספים ...