המחצית השנייה של המאה הי"ג לסה"נ הייתה תקופה של משבר ודעיכה בממלכת הצלבנית.
אובדנה הסופית של ירושלים (בשנת 1244), כישלון מסעי הצלב של לואי התשיעי מלך צרפת כנגד מצרים וטוניס, סכסוכים פנימיים וכיבוש חלקי הממלכה בידי השליטים הממלוכים החל משנות השישים של המאה הי"ג הביאו את הממלכה לקריסה שקיצה עם כיבוש עכו בשנת 1291.
מצד שני, עבור ערי המסחר האיטלקיות כמו ונציה, גנואה, פיזה ופירנצה הייתה זו תקופה של שיא הפריחה הכלכלית וההתפשטות באגן הים התיכון המזרחי. סוחרים איטלקיים הגבירו את נכחותם בערי החוף של הממלכה הצלבנית, ייסדו "פונדוקים" רבים במצרים, וחדרו לשווקים של סוריה וארמניה.
האם השפיעו הניגודים הללו על השימוש באמצעי תשלום בתקופה הנדונה, וכיצד ? בהרצאה אסקור את העדויות לשימוש בכסף במזרח הלטיני והמוסלמי בסוף המאה הי"ג בהשוואה להתפתחויות המוניטאריות שחלו במערב אירופה, תוך כדי עיון במחקרים היסטוריים וארכיאולוגיים.