שינויים אקולוגיים ודמוגראפיים שהתרחשו לקראת ראשית האלף השביעי לפנה"ס הביאו לסיומה של התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' (להלן נקק"ב). השינויים הללו גרמו לנטישת המערך היישובי המשגשג של תקופת הנקק"ב התיכונה והמאוחרת ובמקומו נוסדו צורות יישוב חקלאיות קטנות יותר. חוקרים רבים ייחסו את השינויים הללו לשלב מעבר שכונה "ניאולית קדם קיראמי ג" (נקק"ג). לשינויים הדמוגראפיים והכלכליים הכרוכים בנטישה הייתה השפעה ניכרת על התרבות החומרית ובמיוחד על תעשיית הצור.
חקר מכלולי התקופה שלאחר הנקק"ב מלמד על מעבר חד ממסורות ליתיות שבהן סיתתו בעיקר גרעינים להפקת להבים אל מסורות ליתיות אחרות להפקת נתזים, אם כי ייצור הלהבים המשיך להתקיים כרצף משני. הסיתות היה גמיש והתבטא במעבר מטכנולוגיה אחת לשנייה תוך כדי סיתות הגרעין. הגמישות התבטאה גם בשכיחות כלי התקופה, שרובם הם כלי אד-הוק. בנוסף לכך, נצפו חידושים סגנוניים בעיצובם של כלי ה"מאובן מנחה" וכן הופיעו במכלולי הצור טיפוסי כלים חדשים כדוגמת הסכינים הקורטיקלים שהיו נדירים קודם לכן.
בניגוד לשינוי הטכנולוגי הברור לאחר הנקק"ב, במעבר מהנקק"ג אל התקופה הניאוליתית הקיראמית (הנ"ק) לא חל שינוי דרמטי בטכנולוגית הסיתות ובייצור כלי הצור, ולמרות השינויים שהתחוללו באופי היישוב ובבסיסו הכלכלי, נמשכה מסורת סיתות נתזים. גם טיפוסי הכלים לא השתנו ומסורת עיצובם זהה לזו של השלב הקודם. השינויים המעטים היו בגודל ראשי החץ, אשר קטנו, ובשכיחותם. הניתוח הליתי של שלב המעבר הדגיש אפוא את השוני בין תעשיית הצור של תקופת הנקק"ב לאלו של תקופות הנקק"ג והנק"א.
בהתבסס על האמור לעיל, ובהתבסס על התאריכים הרדיומטריים, השינויים בדגם היישוב ובבסיס הכלכלי והשינוי הדרמטי בטכנולוגיית הסיתות חלו בראשית האלף השביעי לפנה"ס, בתקופת הנקק"ג. מאפייני תרבותם החומרית של האתרים מתקופה זו והדמיון הרב בין מאפיינים אלה למאפייני אתרי ראשית תקופת הנ"ק, אינם מצדיקים הגדרתם של אתרי תקופת הנקק"ג כאתרים "קדם קיראמיים" בעלי מסורת ליתית עצמאית. יש על כן לראות בהם אתרים המבשרים את ראשית התקופה הניאוליתית הקיראמית.