חורבן הבית השני ותהליך ה'רוחניזציה' בו פתחו חכמי דור יבנה כדי להעמיד חלופה לעבודת ה' בבית המקדש, עוררו חשיבה חדשה בדבר מקומה של הגיאוגרפיה כמגדירה יחידה של "מרכז" בחיי עם ישראל.
 
תהליך זה קיבל תנופה נוספת עם הופעתה של קהילת החכמים בבבל התלמודית, אשר תתחרה עם אחותה הארץ-ישראלית על מעמד של בכורה. חכמי בבל יבקשו להגדיר מחדש את משמעות המרכז בחיי היהדות, ואגב כך יבקשו לאמץ מושגים שפעם שימשו באופן בלעדי את ארץ-ישראל כדי לתמוך דווקא בראייתם-העצמית כ"מרכז" חדש, ואולי אף כגילוי חדש של "ציון", שממנה תצא תורה.
 
הרצאה זו תצביע על אותם מושגים ומגדירי-מרכז שעברו פרשנות חדשה בידיהם של חכמי בבל, פרשנות שתשרת לאחר מכן אף קהילות אחרות שיתחרו על תואר "המרכז".