חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
טלי גיני, רשות העתיקות
העיר פטרה הייתה העיר המרכזית של התרבות והדת הנבטית לאחר שנת 106 לספירה, שנת סיפוח הממלכה הנבטית ע"י האימפריה הרומית. לאור מחקריו של ד"ר רודולף כהן מטעם אגף העתיקות בשנות ה-80 וחפירות חדשות ביישובים הנבטיים בנגב, התברר כי דרך פטרה – עזה המשיכה לשגשג לאחר הסיפוח, ויישובי הנגב נהנו מרמת חיים גבוהה. יתר על כן, הקשר החומרי והתרבותי בין היישובים הנבטיים בנגב המשיך גם לאחר הירידה בכמות המסחר הבין לאומית והביקוש לבשמים בעולם העתיק במאה ה-ג' לספירה. נראה כי הקשר בין יישובי הנגב ופטרה נחלש רק לאחר רעידת האדמה בשנת 363 לספירה. בתקופה הביזנטית שגשגו יישובי הנגב ונהנו מקרבתם למישור החוף הדרומי, והתנהלה בהם תנועה מוגברת של צליינים בדרכם לסנטה קתרינה שבסיני. בתקופה זאת הייתה פטרה ישוב נידח בפריפריה של המדינה הביזנטית.
מאמרים נוספים ...
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?