חורבת עומרית נמצאת על גבעה נשאת על אם הדרך מבית שאן (סקיתופוליס) לדמשק, למרגלות החרמון ומדרום-מערב לבניאס. בגבעה נבנה טמנוס, שמקדש ניצב במרכזו, ואליו מוליך רחוב עמודים מהדרך הרומית. האתר נחפר בשנים האחרונות בידי משלחת ממכללת מקאליסטר מארה"ב בהנהלתו של פרופ' אנדרו אוורמן. כותב שורות אלה משמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות.
 
שלושה שלבים הובחנו במקדש שראשיתו ב"מזבח דמוי מגדל", שניצב על הגבעה ותוארך לאמצע המאה הראשונה לפנה"ס. בימיו של הורדוס הוקם במקום מקדש, הניצב על גבי פודיום. הוא זוהה על ידי החופרים כאגוסטאום (סבסטיאון) שהקים הורדוס לכבוד הקיסר ליד בניאס. בשלהי המאה הראשונה, או ראשית המאה השנייה לספירה, נבנה המקדש מחדש במתכונת מונומנטלית. למזבח ולשני שלבי המקדש הקבלות רבות במקדשי סוריה  (שרבים מהם בחרמון ובלבנון), ומאפייניהם מעוגנים היטב במסורת אדריכלות המקדשים הרומית באזור.
 
לפרובינקיה סוריה, הטריטוריה הייטורית וממלכתו של הורדוס, הנפגשים בעומרית, נועדו לאורך התקופה הרומית האימפריאלית תפקידי מפתח בגיבוש עקרונותיה של המדיניות הרומית במזרח האימפריה. נראה כי לבניית האוגוסטאום בתחומה של בניאס היו משמעויות רבות, בהתחשב בכך שהדבר נעשה בשעה שהורדוס חזר מהחוף לאחר שליווה את אוגוסטוס, המשיב לרומא את הנסים מפרתיה (signis receptis) - מאורע מעצב בהיסטוריה האישית של הקיסר. בד בבד, חידוש האוגוסטאום בימיו של טריאנוס, שבימיו עוצבה מדיניותה של רומא במזרח מחדש, נושא אף הוא, כך נראה, משמעויות לא מעטות. ניתוח שלביו השונים של המקדש בעומרית על רקע מדיניות החוץ של רומא במזרח, עשויה אפוא להצביע על הקשרים האפשריים בן השניים.