תערוכת מטבעות במרכז דוידסון בירושלים

ביטויים לשלטון על מטבעות היהודים

מאז המצאתו, מופיעים על המטבע סמלים שונים המזהים את העריץ, מלך, פקיד או גוף ממונה. סמלים אלה, ולרוב השימוש בדיוקנם של השליטים, בטאו את מהות שלטונם. המטבעות המיועדים לאוכלוסיה היהודית היו בדרך כלל שונים בשל הימנעותם משימוש בצלמים, בגין האיסור התורני. לפיכך, בהרבה מטבעות יהודים מופיעים מגוון סמלים כגון זר, נזר, שרביט, סוכך וקסדה-סמלים אשר כמעט ואינם מופיעים על המטבעות הפגאניים כסמלים מרכזיים. במטבעות יהודים אחרים הכתובת נמצאת במקום המרכזי.
אכן כתובות רבות וארוכות בכתב עברי עתיק מאפיינות מטבעות יהודים. קבוצה אחרת, מונה מטבעות שנטבעו על ידי יהודים בעבור האוכלוסיה הנוכרית. על מטבעות אלה מופיעים דיוקנם של המלכים היהודים וילדיהם. מטבע יוצא דופן שהיה מיועד לאכלוסיה היהודית, נושא אמנם צלם אנוש.

דיוקנאות של שליטים יהודיים:

ויטרינות תערוכת מטבעות בבית הנשיא בירושלים
מטבע כסף זעיר מהתקופה הפרסית (375-333 לפסה"נ) המתאר פני גבר לחזית; בצד הגב הכתובת: יחזקיה הפחה.
מטבע ברונזה של פיליפוס, בנו של הורדוס הגדול, מקיסריה פיליפי (פניאס), 30-34 לסה"נ.

זרים ונזרים:

זר מקיף את כתובת יהוחנן הכהן הגדול. פרוטת ברונזה של המלך החשמונאי יהוחנן הורקנוס הא' (129-104 לפסה"נ), מירושלים.
נזר מלכות ובתוכו כוכב. בין קרניו שם המלך: יהונתן המלך. פרוטת ברונזה של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, מירושלים, 104-80 לפסה"נ.
נזר מלכות ובתוכו הסימן X. מטבע ברונזה של המלך הורדוס הא', מירושלים, 4-37 לפסה"נ.
זר מקיף כף תמר. מטבע ברונזה ממרד בר כוכבא, 134/133 לסה"נ

סמלי שלטון אחרים:

פרח השושן. מטבע כסף זעיר מהתקופה הפרסית (יהוד, 333-375 לפסה"נ).
קסדה מוקפת שתי כפות תמר. מטבע ברונזה של המלך הורדוס הגדול, 37 לפסה"נ.
סוכך מלכותי. פרוטת ברונזה של המלך אגריפס הא', מירושלים, 42/41 לסה"נ.
ענף ועליו שלושה רימונים (ראש מטה הכהן הגדול?). שקל כסף ממלחמת היהודים ברומאים, שנת 68 לסה"נ.

כינויי שלטון על כתובות המטבעות:

יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים בתוך זר. פרוטת ברונזה של המלך החשמונאי יהוחנן הורקנוס הא' (104-129 לפסה"נ) מירושלים.
יהונתן המלך מסביב לפרח שושן. פרוטת ברונזה של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, מירושלים, 76-104 לפסה"נ.
(של המלך אנטיגונוס) מקיפה זר קיסוס. מטבע ברונזה של המלך החשמונאי מתתיה אנטיגונוס, ירושלים, 37-40 לפסה"נ.
שמעון נשיא ישראל בתוך זר דפנה. מטבע ברונזה ממרד בר כוכבא, 133/132 לסה"נ.

עדות בוערת

"והרומאים חשבו כי למותר הוא לרחם על הבנינים אשר מסביב אחרי שרפת ההיכל, והעבירו את הכל באש..." (יוסף בן מתתיה, תולדות מלחמת היהודיים, פרק ה', ב').

שני מצבורי מטבעות ברונזה מימי המרד הגדול נחשפו בשנת 1975 בחפירות הארכיאולוגיות שבסמוך להר הבית בירושלים, בניהולו של פרופ' בניימין מזר. המטבעות נתגלו באיזור של רחוב מסחרי מהתקופה ההרודיאנית.
שני המצבורים מורכבים בעיקר ממטבעות שנטבעו על ידי המורדים בשנה הרביעית של המרד, שנת 69 לסה"נ. המרד של היהודיים ברומאים, אשר נמשך יותר מארבע שנים, הסתיים בשנת 70 לסה"נ בהרס גדול של העיר ירושלים ובחורבן בית המקדש.
מטבעות אלו יוצאי דופן במבחר הסמלים שעל פניהם, הקשורים לחג הסוכות-אחד מחגי עלייה לרגל- ובכתובת גאולת ציון, שמבטאת את התקווה לישועה, לאור ההתדרדרות במצב המלחמה לקראת קצה. מצב השתמרותם של המטבעות גרוע ביותר. על רובם סימני שריפה קשים; אחדים מפוחמים לגמרי, על פני אחרים סימני בועות של החומר הנמס, ומספר מטבעות נשתמרו בחתיכות קטנות בלבד. מצב השתמרותם של המטבעות מהווה עדות קשה על חורבן ירושלים.
יחד עם מצבורי המטבעות מחפירות הכותל, מוצג מטבע שקל נדיר ביותר, אשר נטבע על ידי המורדים בחודשים האחרונים של המלחמה, בשנת 70 לסה"נ.

פרוטת ברונזה של אגריפס הא', מירושלים, 42/41 לסה"נ. בצד הפנים, סוכך מלכותי; בצד הגב, שלושה שיבולים.
פרוטת ברונזה של הנציב הרומי אנטוניוס פליקס, מירושלים, שנת 54 לסה"נ. בצד הפנים, שתי כפות תמר מוצלבות; בצד הגב, כתובת בתוך זר.
פרוטת ברונזה של המרד הגדול, מירושלים, 'שנת שתים' = 67 לסה"נ. בצד הפנים, אמפורה; בצד הגב, עלה גפן.
מטבע ברונזה של המרד הגדול, מירושלים, 'שנת ארבע' = 69 לסה"נ. בצד הפנים, אתרוג; בצד הגב, שני אגדי לולב, ערבה והדס.
מטבע ברונזה של המרד הגדול, מירושלים, 'שנת ארבע' = 69 לסה"נ. בצד הפנים, גביע; בצד הגב, אגד לולב, ערבה והדס בין שני אתרוגים.
שקל כסף של המרד הגדול, מירושלים, 'שנת חמש' = 70 לסה"נ. בצד הפנים, גביע ומעליו תאריך שה (שנת 5). בצד הגב, ענף ועליו שלושה רימונים (מטה הכהן הגדול?).

אוצרי התערוכה: גבריאלה ביכובסקי, דונלד צ. אריאל, תחום אוצרות המדינה, רשות העתיקות

חזרה לרשימת התערוכות

ויטרונות תערוכת מטבעות בבית הנשיא בירושלים