|
תיעוד חומות העיר העתיקה בירושלים ומיפוין בסריקת לייזר תלת ממדית
|
|
מאפריל 2006 עד נובמבר 2008 ערכה "מבט טכנולוגיות בתלת מימד בע"מ", סריקה ומדידה מלאה ומקיפה של החומות. המיפוי התלת ממדי המפורט של חומות העיר העתיקה בירושלים סיפק למתכנני השימור ברשות העתיקות מידע מעודכן בטרם יתחילו לעבוד בכל קטע בחומה. למיפוי זה שני ערכים חשובים נוספים:
1. זהו תיעוד מעודכן של חומות העיר העתיקה, שהוא בעל ערך היסטורי. המידע עצמו מאפשר עבודות מחקר ולימוד חדשות.
2. המידע שנאסף על החומה מאפשר ניטור ומעקב אחר תזוזות החומה או חלקים ממנה, אם עקב שיני הזמן או בעקבות אירוע חד פעמי כמו רעידת אדמה. ניטור כזה נעשה בעבר בפינה הדרומית מזרחית של החומה, על ידי "מבט טכנולוגיות בתלת מימד".
כבכל עבודת תכנון הנעשית במבנה קיים, נזקקו המתכננים למיפוי ולתיעוד מלאים של חזיתות החומה ושל חלקה העליון, בכל מקום שבו ניתן לבצע זאת. המיפוי משמש חומר-גלם למתכננים בעבודתם וככל שיהיה אמין ומפורט יותר, יקל על עבודת התכנון והיא תיעשה רלוונטית יותר.
מכיוון שהחומה היא מונומנט גדול ומורכב, ובו מרקמים גאומטריים שונים בעלי קשיי נגישות, בעיקר בצד הפנימי, ומכיוון שנדרש תיעוד מפורט, ברמה של אבן בודדת, הוצע לבצע את המיפוי בשיטה חדשנית - סריקת לייזר תלת ממדית
( 3D Laser Scanning -3DLS).
הסריקה מאפשרת מיפוי ותיעוד תלת ממדיים, מרחוק וללא מגע, ברמת דיוק ופירוט גבוהים מאוד והיא מאפשרת מדידת מרחקים וקואורדינטות של הגוף המתועד. טכניקה זו נמצאה מדויקת ביותר, והיא מעניקה כלי תכנון וניתוח מעולים.
שיטת תיעוד זו הובאה לארץ בשנת 2000 על ידי חברת "מבט טכנולוגיות בתלת מימד בע"מ", המיישמת אותה בתחומי הנדסה, אדריכלות, תעשייה ואמנות מגוונים ובין היתר בשימור מונומנטים, מבנים ושרידים ארכיאולוגיים.
רשות העתיקות נמנית עם החלוצים בשימוש בטכנולוגיה זו בישראל. הרשות היא אחד הגופים הראשונים בעולם שנעזרו בטכניקה זו בפרויקטים של שימור. התיעוד והמיפוי של חומות העיר העתיקה בסריקה הוא ראשוני וייחודי בעולם בהיקפו ובאופן השימוש שנעשה במידע. הוא נחשב גדול יחסית לפעילות בתחום הסריקה התלת ממדית.
מערכת הסריקה מבוססת על מכשיר מבוקר מחשב, המוצב מול הסביבה הנמדדת ושולח אליה אלפי פולסים של לייזר בכל שנייה, תוך ביצוע תנועת סריקה של המרחב המתועד. כל פולס נשלח בזווית אנכית ואופקית חד-ערכית ויחידה. הפולסים המשודרים פוגעים במעטפת העצם הממופה ומוחזרים אל הסורק, המשתמש בהם לחישוב המרחק לנקודת הפגיעה. מידיעת המרחק ושתי הזוויות הניצבות, מתקבל המיקום המרחבי של נקודת הפגיעה (X Y Z) וכן צבעה (RGB).
בדרך זו התקבל אוסף נקודות גדול מאד - "ענן נקודות" (Cloud of Points) - ובו כל המידע הגאומטרי והחזותי על חומות העיר ירושלים. הענן התקבל ברשת הקואורדינטות הארצית. הסורק הועבר בין מאות נקודות סריקה (View Points) לאורך החומה, וכך נסרקה החומה משני צידיה. ענן הנקודות שימש חומר גלם להפקת מודל תלת ממדי של החומה, חתכים, שרטוטים ותכניות, ולניתוחים גאומטריים.
כאמור, חזיתות החומה תועדו בסריקה. ראש החומה - הטיילת וכל מערך הבינוי בחלקה העליון לעומת זאת, נמדדו מדידה קונבנציונלית, שנתוניה שולבו כמודל תלת ממדי בתוך ענן הנקודות.
שערי העיר העתיקה הוגדרו בעלי חשיבות גבוהה, ולכן תועדו תיעוד חיצוני ותיעוד פנימי בפירוט רב ביותר (נקודה בכל 8 מילימטר לפחות), שאר החומר תועד בצפיפות מינימלית של נקודה בכל 15 מ"מ.
החומר שהוגש למתכננים אפשר להם לנתח את מצב המבנה באופן מדוקדק: לבחון נטייה של החומה, התנפחויות, שקיעות של החומה כולה או של מספר שורות אבנים, חוסר בחומרי מליטה במישקים ומידע רב נוסף. היכולת לבצע חתך וחקר מקומי בכל מקום לאורך החומה, כולל באלמנטים עיטוריים ובשערים העניקו כלי מהימן לתכנון השימור.
החומר אפשר למתכננים להפיק תכניות עבודה וכן להכיר בדיוק רב את מהלכה האופקי של החומה על כל רכיביה.
מעט מספרים:
- סה"כ נסרקו חזיתות החומה באורך 6,570 מטר, מתוכם כ- 4,200 בפן החיצוני, השאר בפן הפנימי של החומה, שהם כ 72,000 מ"ר של קירות אבן.
- צפיפות הסריקה המינימלית בחזיתות היתה כ- 15 מ"מ או 4400 נקודות למ"ר ללא חפיפה. בפועל התקבלה בין 35% ל 70% חפיפה בסריקות.
- המתכננים קיבלו כמיליארד (1,000,000,000) נקודות מידע על פני החזיתות.
- המידע הגאומטרי והצבעוני נשמר בנפח כולל של GB50.
- בסך הכול הושקעו בסריקה 30 ימי עבודה, ובהם 9 לילות.
- בהשלמות מיפוי הטיילת בראש החומה הושקעו כ- 20 ימי עבודה נוספים.
אריק דגני, מבט טכנולוגיות בתלת-ממד בע"מ
|
|
|
|
קטע חומת הארמנים
|
|
|
קטע כיכר צה"ל
|
|
