קצת על האתר: עם סיום מרד בר-כוכבא, בשנת 135 לס', נחרב המרכז הרוחני ביבנה, וכתוב: "גלתה סנהדרין ... ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי..." (בראשית רבה צ"ז). מכאן ברור תפקידה של אושה כ"תאג"ד רוחני" של עם ישראל היושב בארץ. נוצר הכרח דחוף לתחזק את מעמדה הרוחני של א"י מול המרכז בבבל, במאבק על קביעת עיבור השנה, פדיון שבויים, חידוש הסמיכה ועוד בעיות אקטואליות לזמנן. ניתן לומר שגדולתה של אושה, דווקא בקטנותה. מכיוון שהייתה ישוב קטן, לא הרגיזה ההתכנסות בה את השלטון הרומי. כך התאפשר מעבר המרכז הרוחני לגליל ושמירת מוסדות ההנהגה היהודית – הסנהדרין והנשיאות – בימים של גזירות שמד רומיות. זאת, למרות שעברה דרך רומית מצפון לדרום לצד הכפר.
באושה ישבה הסנהדרין במשך כ- 10 שנים, בין 140-150 לספירה. התהלכו ופעלו בה תלמידיו של רבי עקיבא.
אושה טרם נחפרה. ממצא חשוב מהתקופה הרומית הוא "אבן גבול תחום השבת", שנמצאה מצפון לישוב. במקום, עדויות למבני ציבור ומבנים פרטיים. ממזרח נמצא בית קברות קדום.
בשנת 1948, ננטש הכפר, לאחר קרב, על-ידי הערבים, ושרידים מבתיו נראים בשטח.