באוסף הספרייה קיימים עותקים של ספרים אחדים בני המאות הט"ז-הי"ז, שהודפסו כמאתיים שנה לאחר המצאת הדפוס בידי גוטנברג. ספרים אלה נכתבו בידי צליינים אירופיים, וכוללים את רשמי מסעותיהם בארץ הקודש. המידע ההיסטורי והגיאוגרפי בחיבוריהם הוא יד-ראשונה ומכאן חשיבותם הרבה. דפי הספרים משופעים במפות דרכים ובתחריטים, המאיירים באופן יוצא מן הכלל את תיאורי המקומות ונושאים מרכזיים מתוך עולם הנצרות. זיכרונות הצליינים משמשים בעת ובעונה אחת מדריכים ומפתחות לאתרים הקדושים לנצרות.

Ioannes Romberch. 1519. Veridica Terre Sancte reginoumque finitimarum ac in eis mirabilium Descriptio…Venice.

ספר זה הוא העתיק ביותר באוסף הספרייה. מחבר הספר הוא כומר דומיניקני ידוע – אחד המנהיגים הבולטים של המאבק נגד התנועה הלותרנית. בשנת 1520 התמנה המחבר לפרופסור במחלקה לתיאולוגיה באוניברסיטת קולון. מחקריו ידועים לנו גם מתחומי התיאולוגיה והדקדוק. ספרו יצא לאור על-ידי  IoannisTacuini בוונציה, שם ביקר המחבר כמטיף לצליינים הגרמניים. בספר זה יש דוגמה קדומה ביותר ללקסיקון מודפס של שמות גיאוגרפיים, הסדורים לפי נושאים מן התנ"ך.

Michael Aitsinger. 1582. Terra Promissionis topographice atque historice descripta…Koeln.
ספר זה נכתב בידי ברון אוסטרי, והוא הודפס על-ידי מוציא לאור ידוע מגרמניה Godefridi Kempensis. הספר מספק רשימה של אתרים קדושים, הערוכים בקולופונים. דיוקן עצמי של המחבר ומפה מקופלת של ארץ הקודש משולבים בתוך הספר.  מפה זו, המצוירת בסגנון האופייני לאומנות הגרפית של המאה הט"ו, היא העתיקה ביותר באוסף הספרייה.
  

Joanne Cola. 1600. Viaggio da Venettia al Santo Sepolcro, et al Monte Sinai…Venice.

בספר קטן ועדין זה, שנכתב בידי נוסע וסוחר ונציאני, אפשר למצוא תיאורים מעניינים של העיר ירושלים. עותק הספר שבספריית רוקפלר עוצב בהוצאת הספרים הידועה של דניאל זנטי. את הספר מעטרים תחריטי עץ זעירים של מבנים שונים בירושלים, כגון מקדש שלמה וכנסיית הקבר, העשויים בצורה סכמאתית.

ריבוי הפרסומים, שנכתבו בידי היסטוריונים, תיאולוגים וגיאוגרפים מאירופה הנוצרית, משקף את התעניינותם הרבה של אלה בארץ הקודש בכלל, ובירושלים בפרט, במהלך המאות הט"ז-הי"ז. על הפרסומים האלה נמנים, בין השאר, חיבוריהם של Leonhart Rauwolf, חוקר צמחים גרמני, שביקר בארץ בשנת 1575 ותיאר באופן מפורט ביותר את הטבע באזור; Pierre Bellon, רופא צרפתי והראשון מתחום מדעי הטבע לבקר באזור; Bartholomee de Salignac, פרופסור גרמני ותיאולוג; Christian van Adrichom, תיאולוג הולנדי שפרסם את הביבליוגרפיה הראשונה של חיבורים בנושא ארץ הקודש וירושלים.

מעניין במיוחד הוא חיבורו של סוחר עתיקות פלמי – הראשון לתאר את השרידים הארכיאולוגיים בארץ. הוא גם היה הראשון לזהות את קברי המלכים בירושלים. ספרו כולל מפות וציורים שערכם רב, ובהם תיאורים של הערים יפו, רמלה, בית לחם וירושלים, וכן תוכניות מפורטות של כנסיית הקבר, הר הבית, נחל קידרון והר ציון.

Bernardino Amico. 1620. Trattato delle piante et immagini de Sacri edifizi di Terre Santa. Florence.

ספר זה מצטיין בדייקנות התיאורים וביסודיותם. הוא נכתב בידי נזיר פרנציסקני, ואויר בידי האומן הצרפתי הנודע Jacque Callot. ערכו של הספר טמון בעיקר באיורים ובתוכניות של הערים ירושלים ובית לחם.

Eugene Roger. 1664. La Terra Sainte ou description topographique tres-particuliere des saints Lieux, et de La Terra de Promission. Paris.

ספר זה מציג את הרבגוניות של הקבוצות האתניות והדתיות בארץ בימי השלטון העות'מאני. מחבר הספר – מסיונר צרפתי בן המאה הי"ז ותושב פרנציסקני בארץ הקודש בין השנים 1630-1635 – היה רופאו האישי של מנהיג הקהילה הדרוזית פח'ר א-דין. הוא הציג את דמויותיהם של הקבוצות האתניות השונות, כגון התורכים, הדרוזים, היהודים והיוונים, ואלה אוירו בקפידה. הדמויות המוצגות בתחריטים לבושות בתלבושות האופייניות לקבוצה אליה הן משתייכות. הפרק, המתאר את היהודים החיים בארץ הקודש, כולל רישום של דמויות יהודיות בשעת הפולחן הדתי. ספר זה השפיע על אומנות עיטור הספרים של אותה תקופה.

George Sandys. 1673. Relation of Journey. London.

ספר זה היה נפוץ ביותר בין פרסומי הצליינים במאה הי"ז. המחבר, בנו של הארכיבישוף של יורק (אנגליה), היה משורר, פילוסוף ותייר. הוא פרסם גם תרגומים של המטמורפוזה של אובידיוס, וכן פרפראזות של תהילים ושל המנונים. חיבוריו השפיעו של הספרות באותה תקופה וכן על תחומים אחרים, כגון אומנות, ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה. המחבר נחשב לאגיפטולוג הבריטי הראשון. בין השנים 1610-1612 ערך המחבר מסע מקיף ברחבי אירופה ובמזרח התיכון; בעקבותיו הוא פרסם ספר בן ארבעה כרכים - השלישי שבהם מתאר את מסעו בארץ, למשל בירושלים, באמאוס, בבית לחם ובנצרת. הספר הודפס לראשונה בשנת 1615 בלונדון. מאוחר יותר הוא הופץ בכמה מהדורות. הספר תורגם להולנדית בשנת 1653 ולגרמנית בשנת 1669. העותק שבספריית רוקפלר הוא מן המהדורה השביעית (שנת 1673).

בשלהי המאה הי"ז ביקרו בארץ-ישראל העות'מאנית שני צליינים בולטים: האחד הוא צייר פלמי מחונן, Cornelius de Bruyn, והשני, בריטי, Henry Maundrell, כומר של חברה בריטית מאלפו.

Cornelius de Bruyn. 1700. Voyage au Levant. Delft.

המחבר סייר לאורכה ולרוחבה של הארץ ופרסם ספר, הכולל איורים מעשה ידיו, ובהם דיוקן עצמי על עמוד שלם. ספר זה בולט בדייקנות הרבה בתיאורי האתרים, האנשים, הצומח והחי. הספר, המודפס בפורמט גדול, כולל 210 תחריטים, המשקפים נאמנה את הדמויות שחיו בארץ, את המונומנטים ואת הנופים. ספר זה הוא למעשה אנציקלופדיה מאוירת של ארץ הקודש.

בעשורים האחרונים של המאה הי"ז אפשר להבחין בשינוי שחל בסוגי האנשים שערכו מסעות לארץ הקודש. לא עוד נזירים ואנשי צבא, אלא מבקרים אירופיים, מודרניים, ובהם סוחרים, קונסולים ושגרירים, שהמניע לביקורם היה תיירותי ותרבותי.

Henry Maundrell. 1703. A Journey from Aleppo to Jerusalem at Easter A.D. 1697. Oxford.

ספר קטן-מידות זה טומן בחובו מידע רב. זוהי דוגמה מאלפת לסגנון חדש של רישומי מסע, שבו מגולל המחבר את פרטי מסעו באופן כרונולוגי. המחבר ביקר בארץ במשך חודשיים בשנת 1969, בעת שהיה כומר של חברה בריטית באלפו. תיאורי המקומות המקראיים בספרו כוללים הערות על חיי החברה והתרבות בארץ, לצד מידע גיאוגרפי חשוב על כבישים ומרחקים. בספר נכללים הדפסות של תחריטים של מקומות שבהם ביקר. ספר זה היה נפוץ מאוד במשך כמאתיים שנה לאחר שהודפס לראשונה. הספר הודפס במספר רב של מהדורות והוא תורגם לכמה שפות אירופיות. בספריית רוקפלר נמצאים שני העותקים הראשונים של הספר, אשר הודפסו באוקספורד בשנים 1703, 1714.