לאחר קום המדינה הציע ד"ר שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות, לבן-גוריון "לערוך סקר ארכיאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה" .

בשנת 1964 קמה ה"אגודת לסקר ארכיאולוגי בארץ-ישראל", ובעקבות כך התארגנו חוליות סקר רבות שהוסיפו נתונים רבים וחדשים, על השרידים הקדומים הפזורים בכל שטחי ארץ-ישראל. מנהלה הראשון של האגודה לסקר היה ד"ר זאב ייבין, אחריו שימשו בתפקיד ד"ר עמוס קלונר וד"ר רודולף כהן. עם הקמת רשות העתיקות האחריות על ביצוע הסקרים הועברה לענף הסקרים שבתחום חפירות וסקר.

האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל, שמה לה למטרה לבצע סקר ארכיאולוגי מקיף של מדינת ישראל. הסקר כולל סקירת אתרים עתיקים והיסטוריים, עריכת מיפוי, מדידות, צילומים ואיסוף חומר הקשור באתרים הללו.

העדיפות בבחירת אזורי הסקר נקבעה בעבר, ותיקבע בעתיד, לפי מפת הפיתוח של הארץ. מטרת הסקר היא להקדים ולמפות את עתיקותיה של הארץ בטרם ייהרסו על ידי פעולות הפיתוח ברחבי המדינה.

שיטת העבודה של הסקר ערוכה לפי מפות בקנה מידה של 1:20,000 . שטחה של מפה אחת  (10 X 10 ק"מ) מהווה יחידת סקר בסיסית ומסגרת לעבודת חוליות הסקר.

כל מפת סקר מתפרסמת במסגרת של ספר המאגד בתוכו את המידע התמציתי על כל אתר, והוא כולל: רשימת האתרים הקדומים במפת הסקר; מיקומם בנוף ואופיים; תיאור השרידים; הממצאים לתקופותיהם; איורים; מפת האתרים; מפות תקופתיות של האתרים; מפתחות (מפתח אלפביתי של שמות האתרים ומפתח האתרים לתקופותיהם) ציונים ביבליוגרפים; מפת איתור כללית ונוסח באנגלית.

האתרים בתחום המפה מוצגים בסדר גיאוגרפי מצפון לדרום וממערב למזרח. כל אתר הוא ערך בפני עצמו. שמות האתרים הם על פי רוב השמות המוכרזים ב'רשימת מצבות ואתרים היסטוריים' (ילקוט הפרסומים מס' 1091, מיום 18 במאי 1964, לרבות תיקונים ותוספות מאז ועד  1998). מקורות אחרים לשמות אתרים הם, למשל, התיעוד בדו"ח הסקר הבריטי במערבה של ארץ ישראל (Conder and Kitchener 1881 – 1883); והשמות מימי השלטון הבריטי (1940) בקנה מידה 1:20,000.

כיום מתפרסמות מפות הסקר בעברית ובאנגלית. מפת הסקר הראשונה שפורסמה הייתה מפת עתלית בהוצאת  אגף העתיקות והאגודה לסקר ישראל. כיום פרסומי הסקר יוצאים לאור במסגרת תחום פרסומים של רשות העתיקות .

לכל אתר שנסקר קיים תיק בארכיון הסקר. בתיק זה מצוי כל החומר שרוכז בידי הסוקרים, כגון: דו"ח מפורט בכתב; שרטוטים; תצלומים ונגטיבים; רשום הממצא שהועברו למשמרת במחסני רשות העתיקות ועוד.

תיקי סקר השמורים בארכיון הסקר פתוחים לעיון בפני כל המעוניין ולפי הוראות חוק חופש המידע ונהלי העבודה של ארכיון רשות העתיקות .

הסקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, מכסה עד כה 1/4 בקירוב משטח מדינת ישראל. עד כה פורסמו 47 מפות סקר (מתוך 328 מפות סקר). עבודת הסקר הסתיימה על 15 מפות נוספות שמחכות לפרסום. בנוסף התקיימו סקרים שאינם במסגרת השיטה של סקר ישראל כגון סקר החירום ביהודה שומרון וגולן.

הסקר הארכיאולוגי מספק  בסיס חשוב לנתונים אודות אתרי העתיקות שקיימים מעל ומתחת לפני השטח. שיטות הסקר הנהוגות בימנו מגוונות והן הולכות ומשתכללות במהלך הסקר עצמו, בו הסוקר רוכש מיומנות וניסיון בהבנת השטח בו נערך הסקר. בשנים האחרונות מתגברת הנטייה של סוקרים לערוך מחקרים בשטח גיאוגרפי אחיד - מחקר וסקר רגיונאליים, מה שמגדיל את ההבנה של הסוקר כלפי שטח העבודה.

היות והסקר הארכיאולוגי הינו המכשיר היעיל, המהיר והזול ביותר למידע אודות השרידים שעל-פני השטח, יש להמשיך בסקרים הארכיאולוגיים. ולנתב את עריכתם אל שטחים המיועדים לפיתוח בשנים הקרובות.

שפע הנתונים שהצטברו בארכיון רשות העתיקות ב 100 השנים האחרונות (כולל ארכיון מנדטורי), הביאו את רשות העתיקות להיערך לארגון בסיס הנתונים של כלל האתרים הארכיאולוגיים בשטח מדינת ישראל.

במסגרת ההכנות הללו ננקטות הפעולות הבאות:

א.   קליטת תוכנת האתרים המרכזיים של רשות העתיקות – ממא"ג.

1.       הקלדת מרב הפרטים על האתרים הארכיאולוגיים והאחדת האינפורמציה בבסיס נתונים אחיד.

העברת הנתונים המדעיים שנאספו על ידי המפקחים (נתוני GPS), אודות אתרי סקר, חפירות ארכיאולוגיות, חפירות בדיקה ועוד, והוספתם לשכבת האתרים, או ריכוזם בשכבת מידע מיוחדת (לדוגמא: יצירת מפת שטחי סקרים שנועדו לפיתוח).

ב.       הכנת מפה של אתרים נבחרים בשטח מדינת ישראל.

1.        ריכוז מידע מהמרחבים.

2.        העלאת המידע על-גבי מפות מרחביות.

3.        הפקת מפה שבה יוצגו האתרים כולל פירוט וטקסט.