הנול האנכי (איור 5) החליף בארץ את נול המשקולות. הוא הגיע לארץ מרומא, אליה הגיע ממצרים, שם היה נפוץ כבר בימי הממלכה החדשה. הנול עשוי משני מוטות אנכיים המחוברים בקורה אופקית אחת מעליהם (קורת כובד השתי), ובמקום המשקולות שמותחות את השתי הוא קשור לקורה אופקית תחתונה. מנור האורגים מונח על שתי יתדות הבולטות מתוך עמודי הנול. בשיטת אריגה זו ההידוק מתבצע כלפי מטה וכך האורג היה יכול לשבת ולהתחיל את האריגה מלמטה כלפי מעלה. בנול זה משתמשים עד היום, בעיקר באריגת שטיחים ודגמים (טפסטרי).
רוב האריגים, שנמצאו באתרים שהיו כפרים וחוות חקלאיות, כגון כפר שחק, עין יהב ויוטבתה, עשויים באריגה פשוטה מחומרים מקומיים, צמר ושיער עיזים, ומיעוטם - מפשתן שהיה נפוץ מאד באזור ויובא ככל הנראה ממצרים. דומים להם גם האריגים שנמצאו במכרה הנחושת בנחל עמרם.