מאז אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת התעוררו גישות רדיקאליות שערערו לחלוטין על המהימנות ההיסטורית של המקרא בכלל ומסורות הממלכה המאוחדת בפרט. לפי תפיסה זאת רק מקורות חיצוניים למקרא יכולים לשמש בשיחזור ההיסטוריה הקדומה של ממלכות ישראל ויהודה. כך הראשונה המוזכרת בכתובות חיצוניות היא ממלכת ישראל, במאה התשיעית לפנה“ס, בשלוש תעודות שונות: תיאור קרב קרקר בכתובת שלמאנסר השלישי, כתובת מישע וכתובת דן. ממלכת יהודה לעומת זאת מוזכרת לראשונה כממלכה רק בכתובות העוסקות במסעו של סנחריב ליהודה בסוף המאה השמינית לפנה”ס. מכאן יצאו דיעות שונות, שבעיקרן פסלו לחלוטין את קיומה של ממלכה מאוחדת, או את קיומה של ממלכת יהודה לפני המאה השמינית לפנה“ס.
אחת מתוצאות הלוואי של גישה זאת ידועה בכינוי “הכרונולוגיה הנמוכה” והוצעה לראשונה על ידי ישראל פינקלשטיין בשנת 1996 . על פי גישה זאת המעבר מתקופת הברזל I )חברה כפרית בישראל ויהודה( לתקופת הברזל II )חברה עירונית בישראל ויהודה( לא התרחש בסביבות 1000 לפנה“ס, אלא רק בסביבות 900 לפנה“ס. מכאן שבתקופת דוד ושלמה עדין היה אירגון חברתי שיבטי, מגורים בכפרים, ללא ערים בצורות וללא שילטון ריכוזי. ואכן, מיעוט הממצאים מחפירות ירושלים, האמורה להיות בירת הממלכה המאוחדת, איפשר העלאת טענות מסוג זה. חפירות חורבת קייפה מספקות עתה, לראשונה, עדות חד משמעית כי תפיסת הכרונולוגיה הנמוכה שגויה לחלטין. מדובר באתר מבוצר שהיה מיושב בפרק זמן מצומצם ביותר. מיכלול כלי החרס מאפיין רק את ראשית תקופת הברזל II א’ וכולל כלי אשדוד מעוטרים בחיפוי אדום ובצביעת פסים אופקיים בשחור ולבן. ברור שהאתר אינו משתייך לסוף תקופת הברזל I, או לשלבים מתקדמים בתוך תקופת הברזל II א’. ארבעה תאריכי פחמן 14 , שנמדדו על חרצני זיתים, מעידים כי האתר התקיים בסוף המאה ה 11- ותחילת המאה ה 10- לפנה“ס. זוהי הוכחה חד משמעית כי המעבר מתקופת הברזל I לתקופת הברזל II א התרחש כבר הסוף המאה ה 11- לפנה”ס. כבר בתחילת המאה העשירית לפנה“ס היו ביהודה ערים בצורות.
בשנים האחרונות נמסרו מאות דוגמאות לתיארוך רדיומטרי מאתרים שונים של תקופת הברזל, והמצדדים בכרונולוגיה הנמוכה לא היססו לטעון כי התאריכים הללו תומכים בגישתם. אבל כאשר בודקים את התפוצה הגיאוגרפית של תאריכים אלו, אף אחד מהם לא נלקח מאתר בממלכת יהודה, ורובם מגיעים מצפון הארץ: דור, מגידו, רחוב וחצור. גם מבחינה סטרטיגרפית קיימות בעיות עם הדגימות שנמדדו. כך למשל אין אף תיארוך רדיומטרי משכבה Vb במגידו, השכבה הקדומה ביותר של תקופת הברזל II א’.
לסיכום: מחפירות חורבת קייפה ברור כי ראשית העיור בממלכת יהודה החל כבר בתחילת המאה העשירית לפנה”ס. ומדוע ביצור כה קדום מופיע דוקא בחירבת קייפה? הדבר קשור כנראה למיקום האתר בגבול בין יהודה וממלכת גת הפלשתית ועל ציר התנועה הראשי בעמק האלה.