לקראת בנייתו של מלון ויחידות מגורים יוקרתיות נערכה בחודשים יולי-אוקטובר 2007 חפירת הצלה במתחם בית החולים הצרפתי ביפו. המתחם ממוקם בפינת הרחובות יפת ולואי פסטר בחלקה הדרום מזרחי של יפו העתיקה, למרגלות תל יפו המקראי.
בחפירה הוגדרו חמישה שטחי חפירה (A-E) המשתרעים על פני 835 מ"ר, נפתחו ארבעים ריבועים אשר נחפרו בשתי עונות חפירה. ריבועי החפירה מוקמו בשטחים הפתוחים של מכלול בית החולים, שטחים אשר שמשו בעבר כגינות נוי וירק.
נחשפו שמונה שכבות יישוב (I-VIII) למן התקופה פרסית/הלניסטית ועד ימינו אנו:

  שכבה I (מודרני)- שלהי התקופה התורכית, התקופה המנדטורית והישראלית.

תועד מבנה בית החולים. המבנה דמויי האות "ח" הוקם בשנת 1879 תחילתו כאכסניה לעולי רגל אשר פקדו את יפו. במהלך השנים שינה את ייעודו לבית חולים אשר נוהל עלי ידי מסדר הנזירות סט. ג'וזף של ההתגלות.
המבנה בנוי בסגנון הרנסנס האיטלקי ובמרכזו כנסייה ניאו-גותית. בשנות העשרים ושהשלושים של המאה העשרים הוספו אגפים מצפון וממערב למבנה המרכזי. במהלך החפירה תועדו שתי בארות מים אשר הותקנו עם בניית בית החולים.

שכבה II (תחילת המאה התשע עשרה לספירה)-התקופה התורכית

נחפר מערך הביצורים הדרום מזרחי של יפו. ביצורים אשר הוקמו סביב שנת 1800 על ידי מושלה הממלוכי של יפו מחמוד פחה הוא אבו נבוט בסיוע צבא הוד מלכותה. מערך הביצורים אשר נתגלה בחפירתנו ומופיע במפות היסטוריות כלל קו חומה פנימי, בסטיון (מגדל מבוצר), חלקלקה, חפיר וקיר נגד לחפיר.
בחפירה התגלו שרידי נפחיה בחצר הבסטיון אשר ספקה כדורים לתותחים שכיתרו את חומת הבסטיון.

שכבה III (מאה שמונה עשרה לספירה)-התקופה התורכית

במרכז קו החומה התורכית נחפר מבנה איתן עשוי גזית דו אפיסידיאלי הבנוי על קשתות משחררות לחץ. אנו מניחים כי זהו מגדל/ שער הקדום לחומת אבו נבוט שכן זו האחרונה ניגשת אל המבנה ושונה בטיב בנייתה. על סמך שיקולים סטטיגרפים והיסטוריים אנו מציעים לתארך את המבנה למאה השמונה עשרה ולראות בו קטע מביצורי ד'האר אל עומאר (1771-1773).

שכבה IV (מאה שלוש עשרה לספירה)- התקופה הצלבנית

נחשף קטע חלקלקה מרהיבה לאורך של 13מ', בנויה אבני גזית ושמורה לגובה מירבי של 3.5מ'. תוואי החלקלקה סגלגל ומתעגל כלפי צפון. בנייתה חותכת שכבות קדומות ולעיתים, היכן שהסלע גבוהה היא מושתת וחצובה לתוכו. לא נמצאו בחפירה עדויות לביצור בזיקה לחלקלקה ונראה כי אם הייתה קיימת חומה היא התבססה על רום החלקלקה. נדבכיה העליונים של החלקלקה נגדמו ונהרסם עם בניית הבסטיון ובית החולים.
מדרום לחלקלקה נמצא החפיר, רוחבו כ-14מ' והוא נחפר ונחצב לתוך הסלע והשכבות הקדומות תוך הרס שכבות היישוב.החפיר נמצא מלא במילוי והרבדה של חומר דק גרגיר, שפכים אלכסוניים שהושלחו ממרום החלקלקה סתמו באופן מכוון ושיטתי את החפיר, הם הכילו כלי חרס מן המחצית השנייה של המאה השלוש-עשרה ועל כן זמן הביצור קדום לתאריך כלי החרס או בן זמנו.
תפקידו של קטע הביצור שנחשף ומיקומו במערך ביצוריה הצלבניים של יפו כמו גם לשאלת זיהוי בונה החלקלקה והחפיר אינם נהירים דיים בשלב הזה. יחד עם זאת אנו מציעים מספר פרשנויות לממצא:

א. חלק מביצורי המצודה הצלבנית הפנימית הנזכרת במקורות ההיסטוריים וטרם נחשפה.
ב. פינת הביצור הדרום-מזרחית של יפו הצלבנית המשתלבת עם חומת העיר התחתית.
ג. שרידי מיגדל פינתי רחב מימדים בחומה הצלבנית (כדוגמת Tour du Diable ו- Turris Rotunda בעכו).
ד. שריד מאחד ממגדלי העז שהוקמו בשטח העיר והנזכרים במקורות ("מגדל הפטריאך"?).
ה. אנו מציעים לראות בלואיס התשיעי את האחראי על הקמת קטע הביצור הנדון. מלך זה מוזכר במקורות כאחד ממשפצי ומקימי יפו הצלבנית הגדולים (סביב שנת 1252), לזאת יש להוסיף את מעשיו הנודעים בתחום הבנייה והביצורים ביתר ערי החוף.

שכבה V (מאה 8-9 לספירה)-תקופה מוסלמית קדומה

משכבה זו השתמרו קטעי רצפות ובדלי קירות לצד בורות ספיגה ובריכות מים המתוארכות על סמך מכלול כלי החרס למאות 8-9 לספירה. הממצא נושא אופי דומסטי ונראה כי נהרס ונפגע קשות עם בניית מערך הביצורים הצלבני והבסטיון התורכי.

שכבה VI (מאות 6-7 לספירה)- התקופה הביזנטית המאוחרת

על מפלס סלע הכורכר נחפרה שכבת מילוי בעלת גוון אדמדם ובה שברי כלי חרס מן המאות 6-7 לספירה. זאת ועוד בשטחים השונים בחפירה בשכבה הנדונה ובשכבות המאוחרות נמצא ריכוז גבוהה של שברי שיש וכלי חרס המעוטרים בצלבים, ייתכן והדבר מעיד על כנסייה שפורקה במהלך פעולות הבנייה המאוחרות במקום.

שכבה VII (מאות 3-2 לפנה"ס)- התקופה ההלנסטית

התגלו יסודות לקירות ככל הנראה מן התקופה ההלניסטית. היסודות נחצבו לתוך סלע הכורכר והם עשויים בניית ראשים שהשתמרה לגובה נדבך אחד. רוחב הקירות למעלה מ1.0מ' ואורכם בשטח שנחפר מגיע לכדי 12מ'. הקירות מרכיבים מכלול אדריכלי מרשים ככל הנראה מבנה ציבור, קשה לעמוד על תכניתו שכן הקירות נהרסו ונפגעו קשות עוד בתקופה הביזנטית והמוסלמית קדומה כעדות השכבות החותמות את גדמי הקירות. בנוסף התקנת החפיר הצלבני המשיכה, פגעה והרסה קטעים שלמים מן הקירות.
מספר קברי שוחה תועדו, על סמך כלי החרס שנתגלו בזיקה אליהם יש לשייכם לשכבה זו.

שכבה VIII (מאות 6-5 לפנה"ס)- התקופה הפרסית

בסלע הכורכר זוהו חללים תת-קרקעיים אשר הכילו עצמות אדם ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית. לפנינו קברים וייתכן אף מערות קבורה מן התקופה הפרסית. נקודות אלו לא נחפרו בשלב זה אך ראוי לציון מיוחד קבר ארגז חצוב בסלע בתוכו הונח הנפטר וכוסה בשברי קנקן חרס. כיסוי זה שיווה לו מראה של ארון אנתרופואידי ,לצד הכיסוי הונחו מנחות הקבורה אשר כללו כלי חרס תמימים ובהם קליקיס, נר שמן, פכית ושברי קנקן המתוארכים למאות 6-5 לפנה"ס.

סיכום:

אנו עומדים בפתחה של עונת חפירה נוספת, אך מן הנתונים שנאספו עד כה ומהיעדר ממצא מן התקופות המקראיות אנו מסיקים כי ניתן לדחוק את גבולות התל מערבה וכי השטח הנדון שימש כבית קברות בתקופה הפרסית וההלניסטית ואולי אף בתקופת הברזל. בית קברות זה הוא המשכו של שדה קבורה נרחב שתועד בעבר בפרויקט אנדרומדה על ידי ר.אבנר. שרידי הבנייה ההלניסטים עומדים כביכול בסתירה אל מול בית הקברות אך לא מן הנמנע כי לפנינו מבנה קבורה או מיצד בודד שעמד בפאתי העיר ההלניסטית.
בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה בתי מגורים וייתכן אף כנסייה עמדו בשטח, אלו נהרסו עם הקמת הביצורים הצלבניים שעל טיבם עמדנו מעלה.
חשיפת מערך הביצורים התורכיים הייתה צפויה ומאששת באופן נחרץ את דיוקם של המפות ההיסטוריות.
חפירת בית החולים הצרפתי הינה חוליה חשובה בהבנתנו את גבולות יפו והשתרעותה בעת העתיקה.