חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
יהודה דגן, רשות העתיקות
לקראת סופו של האלף השני לפנה"ס, מופיעות לראשונה במקורות ההיסטוריים עדויות להיווסדה והתגבשותה של ישות פוליטית חדשה מצפון-מזרח לאשור. ישות זו, הידועה כיום בשם "הממלכה האוררטית", השתרעה בעיקר בחלק המזרחי של תורכיה ובמדינות הגובלות בה ממזרח ומדרום. סדר המאורעות שקדמו להופעת ממלכה זו על בימת ההיסטוריה אינו ברור, וגם המידע הארכיאולוגי על האזור בו התפתחה אינו רב. הידיעות העיקריות על האירועים בממלכה מובאות ברישומים האשוריים על המסעות "כנגד אררט".
אזכור ראשון של מסע צבאי לחבל ארץ זה מופיע בכתובת שלמנאסר I (1273 לפנה"ס בקירוב) שנלחם כנגד 8 מלכים "בארצם של אורוטרי [אוראטארי]" (האשורים משתמשים בשמות "ארץ אוראטארי" ו"ארץ נהרי" במקביל). לאחר תקופה עלומה של כ 300 שנה, שבים המקורות האשוריים ומזכירים ממלכה משגשגת עם בית מלוכה המהווה יריב קשה לצבאות האימפריה האשורית (בשנים 950 עד 600 לפנה"ס בקירוב). המלחמות התכופות בין מלכי אשור למלכים האוררטים גרמו להתעצמות הממלכה החדשה ובניית כוחה הצבאי. בשיא כוחה התפרשה הממלכה האוררטית על-פני שטח הררי נרחב, שמאפייניו הם הרים נישאים (הרי ארמניה-כורדיסטאן) עם נוף פראי. הרים אלו נוצרו מסלעי גרניט ושפכי לבה קדומה וצעירה וגובהם כ 4000-2500 מ'. גוש הררי זה מורכב ממספר יחידות גיאוגרפיות משניות היוצרות כיסים מבודדים, שהגישה אליהן בדרכים הרריות קשות. בתחומי אזורים אלה השתרעו עמקים סגורים או רמות פוריות, שהיוו מקור רב ערך לכלכלה האוררטית. ניתן לתחום את שטח הממלכה האוררטית בין שלושת האגמים: ואן, אורמיה וסוואן. בחבל ארץ זה מרובים המחצבים שנוצלו כבר בתקופות הקדומות. הערך הרב של המתכות זהב, כסף, נחושת, בדיל, מנגן, פחם חום וברזל, תרם רבות לעושרה ולעוצמתה של הממלכה האוררטית. שפע חפצי המתכת מארד, מכסף ומזהב, שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות (רבים מהם מצויים כיום באוספים פרטיים) מעידים על יכולת טכנולוגית מרשימה של עיבוד מתכות וכישרון אמנותי גבוה.
המחקר של התרבות האוררטית קשור בעקיפין בהתקדמות המחקרים על ערי אשור במסופוטמיה. הכתובות הרבות החקוקות בכתב היתדות על קירות מצודת ואן ועל לוחות אבן בסביבתה, משכו חוקרים אירופיים, החל מהמאה ה-19. בשנת 1826 החל פ"א שולץ להעתיק את הכתובות החרוטות על הסלעים ולרשום את כלל המונומנטים הפזורים בשטח.
בשנת 1850 ערך ואן א"ה ליארד סיור סביב מצודת ואן והעתיק את הכתובות החקוקות על הסלעים. הוא הצליח לפענח מעט מהכתובות ואילו באחרות הצליח לזהות רק את התואר המלכותי של בעל הכתובת. במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך אזור העיר ואן לשדה פורה לסוחרי עתיקות, חפצים רבים הגיעו למוזיאונים באירופה, במיוחד מגבעת טופרקלה (4 ק"מ מצפון-מזרח לואן). לקראת סוף המאה החלו חוקרים רוסיים להתעניין באזור, בין היתר בעקבות רכישות רבות של חפצים לא מתועדים בידי מוזיאון ההרמיטז'.
רק לאחר זמן החלו החפירות הראשונות ובמהלך השנים הבאות, נערכו חפירות באתרים אוררטים רבים ובעיקר במרכזי השלטון המבוצרים בארמניה, באיראן, באזירביג'אן ובתורכיה. חפירות אלו חשפו בפני החוקרים את עושרה של הממלכה, תרבותם החומרית של אזרחיה ויכולתם האדריכלית הגבוהה. בירתה של הממלכה שכנה בעיר
תושפה
(ואן-קלאסי), בתחומי העיר ואן. נמצאו כאן כתובות רבות של מלכי אוררטו, שרידי מבנים ומערות קבורה מרשימות. אך בנייה מאוחרת מימי הביניים פגעה רבות בשרידים הקדומים. כאמור, עיקר ידיעותינו על ההיסטוריה והכרונולוגיה של הממלכה האוררטית נובעות מן הטכסטים האשוריים. אלה נכתבו מנקודת המבט של כותבי ההיסטוריה האשורית, ולפיכך חשיבותם רבה יותר לסינכרוניזציה עם המלכים האוררטיים ופחות באשר לאירועים הקשורים לכך. באנלים האשוריים מוזכרים ציונים חשובים ביותר לבניית הכרונולוגיה של שושלת המלכים האוררטים, כמו מותו של המלך האוררטי רוסה I בשנת 8 לסרגון II (714 לפנה"ס) או מלחמתו של אסרחדון נגד רוסה II (673 לפנה"ס). את פעולות הבנייה הגדולות של מרכזי השלטון המבוצרים יש ליחס בעיקר למאות 7-8 לפנה"ס. פעולות התפשטות ובנייה רבות מיוחסות לארגישתי I (764-786 לפנה"ס). מלך זה חקק על קירות קברו בעיר תושפה את מסכת חייו ופועלו למען הממלכה, וזאת הכתובת האוררטית הגדולה ביותר שנמצאה עד-כה. על-פיה, הגיע ארגישתי I מערבה לעבר הים הגדול (אולי התכוון לים התיכון), והשתלט על דרכי המסחר שהיו בשליטת האשורים.
בתחומי הממלכה האוררטית נחשפו עד כה כ 64 כתובות מלכותיות, המספקות לנו עדויות חשובות לשחזור מפעלי הבנייה של מלכי אוררטו, שכללו בניית מרכזי שלטון מבוצרים על צירי הדרכים הראשיות, ובהם מקדשים בעלי תוכנית אחידה לפולחן האל חלדי, אמות מים, סכרים, דרכי תעבורה, ופיתוח מכרות למתכות. בתחום הכלכלי הם השביחו עדרי צאן, בקר וסוסים, וארגנו את התוצרת החקלאית לאגירה ולחלוקה.
לקראת סוף המאה ה- 8 לפנה"ס ניכרות שכבות חורבן והרס במרבית המצודות האוררטיות. יתכן כי אלו עדויות לפלישת שבטים סקיתיים או קימריים לעבר מקומות היישוב האוררטיים. במשך המאה ה-7 לפנה"ס, חלה ירידה בעוצמתה של הממלכה האוררטית. המאבקים כנגד האשורים החלישו את הממלכה וצמצמו את שטחי שליטתה.
עלייתן של ממלכות מדי ופרס, איימה על המשך שליטתם של האוררטים בשטחים שממזרח להרי הזגרוס. אין לקשור את היעלמותה של הממלכה האוררטית באירוע חד פעמי, אלא במקבץ של אירועים גיאופוליטיים שגרמו לשקיעתה של הממלכה המפוארת בת 300 השנים בנבכי ההיסטוריה.
ביבליוגרפיה נבחרת:
Burney C. and Marshall D.L. 1971.
The Peoples of the Hills, Ancient Ararat and Caucasus,
London.
Frankel D. 1979.
The Ancient Kingdom of Urartu
,
London.
Piotrovsky B.B. 1996.
The Ancient Civilization of Urartu
(Translated from the Russian by James Hogarth), New York.
Tarhan T. 1994. Recent Research at the Urartian Capital Tushpa.
Tel-Aviv
21: 22-57.
Zimansky P.E. 1985.
Ecology and Empire: The Structure of the Urartian State
, Chicago, Illinois.
מאמרים נוספים ...
דוגמאות ליישום הגישה החינוכית
שיתוף גורמים כלכליים-עסקיים בהצלת תל ברקת – אתר מתקופת הברונזה הקדומה
אפולוניה גן לאומי בהתהוות- דוגמא לאתר בתהליך פיתוח
הציבור הערבי והארכיאולוגיה
The Modi’in –Buchman Excavations 2004-2006 - Narrowing the Late Chalcolithic - Early Bronze Age I gap?
שירת הברבור של התקופה הכלכוליתית או ניצני הברונזה הקדומה? הבחנות ראשונות מחפירת יסודות
Excavations at Gezer 2006
חדשות מהנמל הפיניקי בעתלית
רמלה- "...בתיה מאבנים מסותתות היטב..." – חפירות הצלה לצד המסילה 2005-2006
יפו- חפירות ההצלה בכיכר השעון ובשוק הפשפשים 2005-2006
המעבר אל התקופה הניאוליתית הקיראמית בדרום הלבנט
מה בין תקופת בית שני לתקופת המשנה מנקודת המבט של שמירת הטהרה
אתר מחצבת רבדים- מתקופת הפליאולית התחתון- תוצאות עונת החפירות 2004
מרכז מנהלי מתקופת הברזל בנחל תות
כרונולוגיה של התרבויות הכלקוליתיות בדרום א"י
בפתח החוברת
תרבות נצור – שלב בהתפתחות התרבות הכלקוליתית או תרבות לעצמה?
היישוב בתקופת הברזל בתחומי העיר באר שבע המודרנית
המעבר מהתקופה הפרסית לתקופה ההלניסטית: התייוונות, מסורתיות ומה שביניהן
קשרי החוץ של דרום הלבנט בתקופת הברונזה הקדומה א
יפו, בית החולים הצרפתי - חפירות הצלה, עונה I-II
בפתח החוברת
פלשת וישראל: דינמיקה אתנית במהלך תקופת הברזל א'
חפירה ארכיאולוגית בשכונה הצפונית של מגדל
ניתוח סגנוני-הירארכי באמנות הפרוטו-היסטורית במזרח הקרוב: צלמיות שער הגולן וסצנות ריקוד מתקופת נקדה I במצרים
מי ומי בכנען – קווים לדמותו של צלם מבית-שמש
הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל: תרבות חומרית בצל הטקסטים
אזור החוף: קוי יסוד לדיון גיאוגרפי-יישובי-היסטורי
שישק, טריאנוס ועמר בנגב? על אירועים הסטוריים, ממצאים ארכיאולוגיים ומחקרים בין-תחומיים
חפירות מתחם E בבאר שבע: בית מלאכה לייצור להבי מגל מן התקופה הכלקוליתית
כנסייה מהמאה הרביעית בסמוך ללוד
GIS and the Chalcolithic of the Northern Negev
חרוזי סטיאטיט בפקיעין הכלקוליתית
תובנות חברתיות ומסקנות כרונולוגיות מממצאי חפירות תל באר שבע
חורבן ירושלים בשנת 70 כציון למעבר ארכיאולוגי
נתיבים ורשתות סחר החליפין בתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלבנט
סודות מחדרי החקירות: חפירות מתחם הקישלה, יפו, 2007
תגליות וחידושים בחפירות החדשות של יפתחאל
כני הפולחן מגניזת מקדש ביבנה: בין מזרח למערב
חידושים בחקר האמנות היהודית בעת העתיקה לאור ממצאי החפירה בבית הכנסת הקדום בח'רבת ואדי חמאם
חקר תכשיטים בתקופת המקרא בהיבט ארכיאולוגי ואמנותי
נשות הטין של מגידו – עבר, הווה ועתיד
ארכיאולוגיה כגורם מהפכני בהבנתנו את שלהי העת העתיקה
פלשתים בצפון וממלכת טאיטא
אתרי הנגב בתקופת הברזל 2א' הקדום – מקורות היסטוריים וארכיטקטוניים
חפירות חדשות בתל שבע – התקופה הכלקוליתית
החפירות בבית הקברות בבית דגן 2005
ממצאים אנתרופולוגיים מהתקופה הכלקוליתית בנגב
תל נסיבה (חורבת נסיבה)
Salvage excavations at Modi’in (Buchman southwest, seasons 2003-2006) - The Late Chalcolithic to early Early Bronze Age I transition: Narrowing the gap?
היבטים תיכנוניים, חברתיים וקוסמולוגיים בתוכנית העיר מתקופת הברזל בתל שבע
דפוסי התפוצה של כלי בית-ירח בדרום ארץ-ישראל: מבט טיפולוגי ופטרוגרפי
Planning, Social and Cosmological Aspects in the Town Plan from the Iron Age at Tel Sheva
"הגלים ילחכו את חומותיה"- חפירת הצלה בנמל יפו 2007
התקופה הניאוליתית הקראמית בעמק עכו
עדויות לטקסי פולחן ממקדש כפרי בצפון מערב הנגב
עשר שנות חפירה בסוסיתא
חתחור בכנען: קישוט בלבד?
דגמי מקדשים – תרומתם לאיקונוגרפיה בתקופת הברזל
ארכיאולוגיה של קריסה
אסימטריות קולוניאלית? הפלשתים והפרדיגמה של כיבוש והתיישבות
תרומת הממצא הארכיאולוגי בערד ובתל באר שבע להבנת נוהגי הפולחן בממלכת יהודה
חפירות ברנע אשקלון - תקופת הברונזה קדומה I (הרחבת שכונת ברנע)
תרבות באר שבע הכלקוליתי - הערות מבוא
חידושים במחקר התיאטרון הסוורי של סקיתופוליס (בית-שאן)
המשכיות ושינוי במעבר מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל במישור החוף המרכזי
משקי הבית התל באר שבע
הולדתו של הכתב היהודי כמבטאת תקופת מעבר
The Incense Road between Arabia and the Levant in the Iron I-II: Recent Research on the Origin of International Trade
שער מתקופת הברונזה התיכונה בתל יפו
חפירת הצלה בחוף שחף, אתר נטופי חדש לחוף הכינרת
תובנות חדשות על התרבות הפלשתית לאור החפירות בתל צפית
חשיפת תיאטרון רומי ושכונת מגורים עבאסית בטבריה
לפענח את צופן התמונה: סוגיית האסטלה של באק
חידושים במטבעות חרתת ד' באמצעות ניתוח הדיוקנאות
הגליל העליון ומסורת הכיבוש בספר יהושע - מבט מתל חצור
הצעה לאמנה בדבר אי שימוש במונח "גויי הים": מבט מחופה הצפוני של כנען בראשית תקופת הברזל
בקעת באר-שבע במאה השביעית לפנה"ס: המטוטלת בשלטון יהודה על המרחב
חפירות חדשות צפונית לתל אשדוד
ארמון 'פסיפס הצפורים'
נחל קומם, גת-גוברין, חפירות חדשות באתר מהתקופה הכלקוליתית ראשית הברונזה הקדומה
שרידי ישוב מהתקופה ההלניסטית והרומית שנחשפו בחפירות מיעאר (יעד)
שינוי והמשכיות בארגון ייצור כלי חרס בשפלה במעבר מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל
מפעלי המים והבאר בתל שבע ובערד
המאה הרביעית כתקופת מעבר בצפון ארץ ישראל מן הבחינה היישובית
אנטומיה של עיר שיירות: ערוער על דרך הסחר הדרום-ערבי
חידושים בחקר אזור תל אביב בתק' הברונזה הקדומה בעקבות פרויקט פרסום חפירות קפלן
העיור בעמק עכו במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס
התרבות הפלישתית במערב הנגב על בסיס הממצאים מתל שריעה
יישוב מתקופת הברונזה התיכונה בחיטין
קדום ומאוחר באמנות הקבורה בירושלים בימי הבית השני
מאחורי הקלעים של עמוד טריאנוס
בין הצפון לדרום במסורות הכיבוש
WINE FOR THE SOLDIERS AND CONFLICTS IN 4th-3rd CENTURIES BCE SOUTHERN LEVANT
פלסטינה וערביה: גבולות פרובינקיאליים במאות ד'-ה' לסה"נ
אשקלון – ישוב מהמאה ה-2 לפנה"ס
תכנון עירוני בתל ברקת בתקופת הברונזה הקדומה 2 – היבטים פונקציונאליים, חברתיים ואידאולוגיים
חפירות הצלה באתר הברונזה הקדומה בשכונת ברנע בעיר אשקלון - סיכום ראשוני
שרידי בעלי החיים מתל דור: עיר נמל מתקופת הברזל הקדומה
המעבר מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2 והקשרו לתחילת ההתפשטות הפניקית מערבה
יישובי תקופת הברזל ב' בהר הנגב בסביבתם המדברית
שינויים טכנולוגיים במתקני ייצור קדומים וזיקתם למעברים מתקופה לתקופה
בצע כסף: היש "אדם כלכלי" בתקופות הקדומות?
קיראמיקה מצרית גסה מהתקופה המוסלמית הקדומה בערי החוף של ארץ-ישראל: בין מסחר להגירה
עדותן של ידיות חתומות על מגמות בהתפשטות עכו ההלניסטית, לפי נתוני ג'רלד פינקלשטיין
New Discoveries from the Philistine Ashkelon Excavations
התפתחותה של טבריה לאור תוצאות החפירות האחרונות
אמנות הציור בארמונות ההרודיאניים
תפארת התוצרת של בתי המלאכה לייצור זכוכית בכרמל
Administrating Across-the-River: Kedesh and Galilee
המאבק בין יהודים ונכרים בקיסריה ומיתוס ייסוד העיר
דרך הבשמים מפטרה – הצעות חדשות לשאלות ישנות
חפירות פתורה – הישוב מימי הבית השני
חמישה אתרי ברונזה ביניימית באזור דימונה
אמפורות מספרות – חידושים בחקר המסחר הימי של עכו על פי ממצאים מחפירות הנמל והעיר
המעבר מתקופת הברזל לתקופה הפרסית ביהודה
חותם-טביעה שנמצא באחד מאתרי "המצודות הישראליות בנגב"
השתקפות המעבר בין התקופות בעיטור האדריכלי
בצע כסף, מטבעות והמעבר לכלכלה מוניטארית
פרויקט המורשת התרבותית של יפו
מחקר הסוללה התת ימית בעכו
בית-שמש בגבול פלשת – תקציר
"A View from the Periphery: New Excavations at Qubur al-Walaydah and its Role in the Settlement Pattern of Southern Israel."
שיוך דתי של קברים על פי תכניות ציוריות: המקרה של "אור הנר"
מקורם של יהודי הגליל בימי הבית השני
המעבר משלטון ביזאנטיון לשלטון האסלאם במישור החוף הארץ-ישראלי: הערכה מחודשת של הממצא הארכיאולוגי והמקורות ההיסטוריים
באר שבע בתקופות הרומית עד האסלאמית הקדומה
התקופה האסלאמית הקדומה בנגב הדרומי
חפירות חדשות במצד מעלה מחמל
קווים לאופיו של הישוב הכפרי בארץ-ישראל בראשית התקופה המוסלמית הקדומה
Remarks on the Chronological and Spatial Distribution of the Rhodian Amphora Eponym Stamps from Excavations at Akko-Ptolemais
מתי נסתיימה תקופת הברזל
בית היוצר האומיי בבית שאן כמבטא תהליכי מעבר בייצור הקראמי ובמערך העירוני
המעבר בין התקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית בראי הכתובות
ההיבט הכלכלי במדיניות החוץ המצרית בתקופת הממלכה החדשה
חפירות באתר מהתקופה המוסלמית הקדומה במשמר דויד – ישראל
פולחן וחורבן – תגליות חדשות מעכו הצלבנית
חורבת ברוד: כנסייה, גת וחאן
יחסי הגומלין בין רצפת הפסיפס ובין הריהוט הליטורגי
איקונוגרפיה ומבני קבורה – פנובסקי ואל-קימריה
מרד גאלוס בגליל ושאלת חורבנה של בית שערים במאה הרביעית לספירה
לשאלת אופייה וייחודה של נזירות הגליל
זיהויים של כלים מן התקופה האסלאמית על-סמך תעודות הגניזה מקהיר וכתבי-יד מאוירים
Excavations in Mezad Zohar
חר' מעון
אתר נחל גוברין
הטרופה דור 2001/1 – עדות לשינויים בשיטות בניית כלי שיט
הגליל התחתון בין הכיבוש האשורי לראשית התקופה הפרסית
"אדומים" בחצבה ובגבעת הפרסה
מ"לימן" ל"ריבאט" – יבנה-ים במעבר מן התקופה הביזאנטית לתקופה המוסלמית הקדומה
האוניה מאולו-בורון והאוניה הצורית ביחזקאל כ"ז: רשת המסחר הבינלאומית במזרח הקדום
מערכת הניקוז של השער הרומי בטבריה
חורבת זיקית A-5403
Bronze Age Rectangular Platforms and the 2007 Excavation of Ma'ale Zadok
מה יכול סגנון: פיסול במצרים בתקופות הרומית והביזנטית
מצרים בסיציליה: ציור פאטימי ונוצרי בתקרות הקאפלה המלכותית בפאלרמו, מאה י"ב
אבן מעוטרת בתבליטים מבית הכנסת של ימי הבית השני במגדל – הרהורים ראשונים
בית ירח וצינברי: ממצאים מול מקורות
לשאלת קורותיה של העיר יפו ותולדות המסדרים הצבאיים היושבים בשטחה בתקופה הצלבנית בשנים 1099- 1268
כלי חרס בבניה בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית המאוחרת
חפירות חדשות במתחם C בבאר שבע
ההיבט המרחבי בפרסומי חפירות ארכיאולוגיות
חפירות חדשות בתל אל-פרעה דרום
הטרופת דור 2002/2: הממצא הארכיאולוגי וההקשר ההיסטורי
"ועוד אדומים באו ויכו ביהודה.."
אתר מהתרבות הכברית הגיאומטרית במישור החוף (נצר סרני)
מורשת משותפת באתרים ארכיאולוגיים – פרוייקט וואי ריבר
בין נסיכות אנטיוכיה לממלכת קיליקיה הארמנית: כלי נמל סנט סמיון במאה הי"ג
חידושים בחקר האמנות היהודית בעת העתיקה לאור חפירות בית הכנסת בואדי חמאם
"לוקח ת'זמן": איתור אירוע היסטורי בחומר, במרחב ובזמן - מישור חיטין כמקרה מבחן
חידושים בחקר עכו הצלבנית על בסיס מפות היסטוריות וחפירות ארכיאולוגיות
החפירה בבסיס חצרים
המצודה מתקופת הברזל בתל כודאדי
אם אל בקר
הנצרות הקדומה בגליל
חפירה ליד אתר "הפטריה" בבקעת תמנע
המסחר הפרטי באימפריה הניאו-אשורית
שימור וקהילה- משרד השימור של רשות העתיקות בעכו
חפירת אשקלון- שכונות צפוניות: כנסייה, חאן ואזור תעשייה מן התקופה הרומית עד האסלאמית הקדומה
חידושים בבתי הכנסת הקדומים באסיה הקטנה
האם הושפעה בניית המבצרים בלבנט מרעידות האדמה במאות ה-י"ב וה-י"ג
מנפילת העיר הצלבנית ועד לתחיית העיר העות'מאנית: עכו בתקופה הממלוכית, מקורות מול ממצאים
חפירות במרכז שפירא
לתפקיד המצודות בתקופת הברונזה התיכונה במישור החוף ובעמקים
עונת החפירות השנייה בבאר שבע – מתחם C
נצרות לפני ואחרי התקופה הביזאנטית - גילויים מחפירות בגבעת משטרת מגידו ובתמרה
חפירות חדשות חורבת באר שמע 2006
חפירות רשות העתיקות ברמלה (מצליח) – סיכום עונות החפירה 2004- 2008
פיתוח גנים ארכיאולוגיים חינוכיים במגדל העמק ויקנעם
בית הכנסת והכנסייה בסרנדה, אלבניה – סיכומים זמניים
תחנת הרכבת החדשה ותחנת המשאות בבאר-שבע
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
החפירות באתר מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית באזור תעשייה מכתשים בבאר-שבע
דוגמאות לפיסול הגותי מהמאה השלוש עשרה בעכו
מנזר מהתקופה הביזאנטית בצפון הנגב
חפירות אוניברסיטת תל אביב ברמלה (דרום) בשנים 2007-2005
חפירות בגבעות אטון
תעשיית הנחושת בנגב בסוף תקופת הברונזה הקדומה: מבט מעין יהב
Ein Tut Interchange – The Early Roman Level and the Mameluk Tombs
מערך החקלאות באזור יתיר לאור חפירות קו התפר
השפעה ארכיטקטונית צבאית של גרמניה המדיאוולית על מבצרי הטבטונים בגליל המערבי (מונפור וג'ידין)
רועי צאן קדומים ומחסות סלע בהר הנגב
לקט חידושים בחקר הזכוכית העתיקה ממרחב צפון
מיצד זוהר תחנת בריד ממלוכית
תל בית מרסים - חפירת הכנסייה
חפירות "קפלן" ביפו- "בית המחסנים הצידוני"
שימור החזית הצפונית בבית הכנסת האר"י הספרדי בצפת
אספקטים גיאו-ארכיאולוגיים של סביבת האתרים בחפירות קו התפר
עכו – מרכז השאדליה הישרוטיה העולמית
נמל קיסריה - תגלית חדשה