במסיבת עיתונאים חגיגית, הכריזו היום (1.4.08) ראש עיריית טבריה ומנכ"ל רשות העתיקות על תחילת העבודות בפרויקט הלאומי להקמת פארק ארכיאולוגי בטבריה, ש'יקים לתחייה' את העיר הרומית. "פארק ברקו" מתוכנן להיות אבן שואבת לתיירות פנים וחוץ בטבריה, ויחשוף לציבור הרחב את עברה המפואר של טבריה לאורך ההיסטוריה, שראשיתה בתקופה הרומית הקדומה, לפני 2,000 שנים.

בתום המלחמה בצפון, הודיע ראש הממשלה אהוד אולמרט, כי יקצה 22 מליון ש"ח מתקציב התוכנית הממשלתית לחיזוק הצפון לטובת פרויקט הפארק, פרי יוזמתו של ראש עירית טבריה זוהר עובד. כעת, יוצא הפרויקט, ע"ש עוזר ברקוביץ' ז"ל לדרך, בניהולם של דינה אבשלום-גורני ועמוס גולדשטין מרשות העתיקות, יחד עם מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח טבריה עלוית פרוינד, ובליווי משפחת ברקוביץ.

מסיבת העיתונאים התנהלה מול השער בעל המגדלים הכפולים של העיר הרומית, שהשתמר במשך 2000 שנים במצב מרשים. לפני 20 שנה כוסה שער זה בגלישת קרקע ואדמת סחף, והיום שוב נחשף השער, במטרה לשלבו כאלמנט מרכזי בפארק ברקו.

"פארק ברקו" משתרע על שטח של כ- 100 דונם, הוא רווי בשרידיה העתיקים של העיר טבריה, למן היווסדה על ידי הורדוס אנטיפס במאה ה-1 לספירה ועד למאה ה-11 לספירה, ימי שלטונם של הפאטימים.

בעזרתו של מתכנן הפרוגרמה הרעיונית אילן בן יוסף, גובשה תפיסה שהובילה להפיכתו של אזור רווי ממצאים קדומים למשאב "תיירבותי" שוקק וכלכלי, מקום בילוי אווירתי, חברתי וחינוכי לאורחי העיר ולתושביה - וזאת, על רקע תפאורת נכסי המורשת הארכיאולוגית המשומרים ומוגנים לדורות, המעצימים את חווית המודעות לעבר ולהיסטוריה.

לפי התכנית, שתוכננה ע"י האדריכל יהודה פרחי מטעם עיריית טבריה, בשיתוף אדריכל רשות העתיקות שחר פוני, יתקבלו המבקרים במבואה, שתכלול מרכז מבקרים, מתקני משחק לילדים, ועוד. הם יחלפו על פני חומת האבן של העיר הביזאנטית, או דרך השער הדרומי של העיר הרומית, שהשתמר לתפארת - על שני מגדליו. המטיילים ימשיכו ויעברו בקארדו - הרחוב המרכזי, המרוצף אריחים עשויים אבן, שהוביל מן השער אל העיר הרומית (ואל ערים מתקופות מאוחרות יותר), הם ייכנסו לשטח ירוק שבו משטחי דשא וצמחייה ארץ ישראלית, שיכלול מערכת שבילים במרקם תואם לגיאומטריה ולחזות החומרית של העיר הרומית. השבילים יתאימו להולכי רגל, לנכים ולעגלות תינוקות, ויגיעו למרכז התכנסות – הוא ה"אמפי-דשא" – שיכיל אלפי מקומות ישיבה ומיועד לאירועים המוניים וחסר היום בטבריה, בו יתקיימו מופעי מוסיקה, הצגות ועוד, תחת כיפת השמים.
הקארדו המרכזי ימשיך להוביל את המבקר צפונה דרך שטחים ירוקים אל מבנה המרחצאות, בו ניתן יהיה לבקר, ואל מבנה הבזיליקה.
ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בטבריה בחפירות שנערכו בעבר, ובהם עמודים וכותרות אבן, מתקנים חקלאים קדומים ועוד, ישולבו לאורך הקארדו.
במקום יפעלו מוקדי פעילות נופש: טיולי אופניים ייצאו מן הפארק אל יער שוויץ, שביל סובב כינרת ועוד, וכן מוקדי שירותים, קפיטריה ועוד.

סיום העבודות בחלק זה של הפארק צפוי בקיץ הקרוב. בהמשך, במסגרת הרחבת "פארק ברקו", מתוכננת חפירה של התיאטרון הרומי, הממוקם בתחתית הר ברניקי. התיאטרון בנוי אבן, הוא מרשים בגודלו, ופונה מזרחה, כך שהיושבים בו ראו את הכנרת למולם, את הגולן והחרמון. החזון הוא שהתיאטרון הקדום והמרשים ישוב לשמש למופעי ענק גם בימינו אנו.

"פארק ברקו" הוא חלק משטח רחב יותר, שבו ממצאים ארכיאולוגים חשובים, אשר צפויים כולם בעתיד להיכלל בפארק ארכיאולוגי גדול, שבו מצויים מבנים קדומים שנחפרו בעבר והם עומדים חשופים היום בשטח ובהם: מבנה בית המדרש המיוחס לרבי יוחנן, שנחשף בשטח המכון לטיהור שפכים של טבריה, כנסיית העוגן על הר ברניקי, מבנה כנסייה ביזאנטית נוספת שנחשף לאחרונה, הקארדו, השוק, אמת המים ומאגר המים. עירית טבריה ורשות העתיקות ימשיכו לפעול לשיקום ולשימור מבנים קדומים אלו, ולהכללתם בתוכנית תיירותית רחבת היקף.

זוהר עובד, ראש עיריית טבריה, הודה במסיבת העיתונאים למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור, על תמיכתו בפרוייקט: "רענן דינור פעל רבות על מנת שהפרויקט ירקום עור וגידים מתוך הבנת החשיבות של עידוד התיירות בטבריה".

הפרוייקט כולו מלווה ע"י מר דוד בנימיני, מנהל משרד רוה"מ בצפון.

להלן רקע ארכיאולוגי על הממצאים הארכיאולוגיים המרכזיים שיכלול פארק ברקו:

השער הרומי:
החפירה בשער נערכה על ידי פרופ' גדעון פרסטר בין השנים 1973-1974 כחלק מחפירות בדיקה שערך אגף העתיקות בשטח.
בחפירה נחשף שער רחב, ובו שני מגדלים עגולים בנויים אבן בזלת, הממוקמים משני צידי פתח, אשר ממנו השתמרו עמודים רבועים מעוטרים, ואבן הסף. למרות שבמקורות הכתובים קיים אזכור של חומת טבריה בתקופה זו, הרי ששרידים של החומה טרם נתגלו.
בתקופה הביזאנטית, במאות ה-6-7' לספירה, נבנתה חומה סביב העיר, ששרידיה נראים בנויים גם בצמוד למגדלי השער הרומי, כך שמסיקים כי שער זה שימש גם בתקופה זו.
במגדל המזרחי של השער, נמצא בחפירות מצבור של "פצצות תבערה" - כלים העשויים חרס ששימשו את מגני העיר. השימוש בשער, על פי העדויות, נמשך עד למאה היא לספירה, התקופה הפאטימית.

המרחצאות:
מבנה המרחצאות נחפר על ידי בצלאל רבני בין השנים 1955-1956 מטעם אגף העתיקות.
בחפירות נחשף, ככל הנראה, בית המרחץ המרכזי של העיר טבריה - זה שנזכר פעמים רבות בספרות חז"ל. ראשיתו במאה ה-4' לספירה, והוא שימש עד למאה ה-11', התקופה הפאטימית. במהלך השנים בהן נעשה בו שימוש, נעשו בו שינויים רבים, ובסוף ימיו, עמד שטחו של בית המרחץ על 1,300 מ"ר. הוא נחלק לשני אגפים עיקריים - אגף מערבי, ובו חדרי רחצה שונים, ואגף מזרחי, שבו חדרי מלתחה ואולמות למפגשים חברתיים.

נקודת תצפית על הבזיליקה:
מבנה הבזיליקה הביזאנטית הוא גדול מידות, ושיטחו הכולל כ-1,400 מ"ר. נחשפו בו שני שלבים, שהקדום ביניהם מתוארך לתקופה הרומית - המאה ה-2 לספירה, נחשפו שרידי מבנה מפואר המיוחס לארמון הורדוס אנטיפס. בשלב השני נבנה במקום מבנה בזיליקה אותו ייחס פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל למבנה הסנהדרין המתוארך לתקופה הביזאנטית – מאות ד', ה' לספירה. מבנה הבזיליקה היה חלק ממכלול גדול מוקף חומה, ובו חדרי נספחות, חצרות מערכות ניקוז תת קרקעיות ועוד. ההתיישבות בשטח זה נעשתה עד המאה ה- 11 לספירה התקופה הפאטימית.