עיקרי הפעילות בשנה החולפת

•   חפירות ארכיאולוגיות
•   שימור אתרי עתיקות – תחזוקה והצלה של אתרי מורשת
•   הנחלה – פרויקט דגל ברשות העתיקות.

בשנת 2019 ביצעה 232 הרשאות לחפירות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות הנפיקה לעצמה 69 הרשאות לסקרים ו– 23 רישיונות לסקרים לגורמים חיצוניים, וכן 87 רישיונות חפירה לגורמים חיצוניים ו- 14 רישיונות לחפירות הצלה, בסה"כ הנפיקה רשות העתיקות 425 הרשאות ורישיונות  לחפירות ולסקרים ארכיאולוגיים.

החפירות המרכזיות שנערכו בשנת 2019 הן:

• ירושלים : תל בית שמש, מוצא, ארנונה
• במרכז הארץ : תל אסור, יבנה
• בצפון הארץ : עין שיחור, שלומי, גב' פלס-מעלות
• בדרום הארץ : אשקלון אגמים, באר שבע – שכונת רקפות, אמציה

בשנת 2020 ביצעה 257 הרשאות לחפירות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות הנפיקה לעצמה 70 הרשאות לסקרים ו – 12 רישיונות לסקרים לגורמים חיצוניים, וכן 71 רישיונות חפירה לגורמים חיצוניים (מתוכם 18 לא בוצעו עקב הקורונה)  ו- 16 רישיונות לחפירות הצלה, בסה"כ הנפיקה רשות העתיקות 426 הרשאות ורישיונות  לחפירות ולסקרים ארכיאולוגיים.

החפירות המרכזיות שנערכו בשנת 2020 הן:

• ירושלים : מוצא, מורדות ארנונה, עיר דוד
• במרכז הארץ : יבנה, תל יפו, עתלית
• בצפון הארץ : חיספין
• בדרום הארץ : רהט

פרסומי רשות העתיקות:

בשנת 2019 הוגשו לפרסום 240 דוחות מדעיים.
הוצאו לאור 6 ספרים מדעיים בסדרות : עתיקות, IAA Reports – וכן 186 מאמרים פורסמו בחדשות ארכיאולוגיות במהדורה האינטרנטית.
ראתה אור חוברת מאמרים שעניינה : שימור מורשת התרבות (02).

בשנת 2020 הוגשו לפרסום 288 דוחות מדעיים לפרסום ב"חדשות ארכיאולוגיות" ו- 15 דוחות מדעיים לפרסום ב"עתיקות".
הוצאו לאור הספרים המדעיים הבאים: 4 כרכי "עתיקות" (ובהם כרך היובל מספר 100 החריג בהיקפו – 600 עמ'), כרך של כנס בינלאומי ובו קבצי מאמרים בנושא מוצא וסביבתה בכל התקופות, מונוגרפיה Givati II (כ-900 עמ'), ספר כנס מרחב דרום ו-ספר כנס יהודה.
כמו כן, פורסמו כ- 180 מאמרים בחדשות ארכיאולוגיות במהדורה אינטרנטית

שימור נכסי מורשת , אתרי עתיקות:

בשנת 2019 ביצעה רשות העתיקות באמצעות מינהל שימור כ-90 פרויקטים בשימור אתרי עתיקות - מקצתם בתמיכה של אגף מורשת במשרד ירושלים ועוסקים בהצלה של אתרי מורשת בשילוב הציבור - חלקם בעלי חשיבות לאומית, חלקם בעלי חשיבות מקומית. פעילות זו כללה לדוגמה:
שימור אתרים בעלי חשיבות לאומית: מנהרות הכותל, קיסריה, בתי הכנסת בגליל ובגולן, מונומנטים בעיר העתיקה של ירושלים, ארמונות החשמונאים ביריחו, מגדל צדק, עין קשתות.

שימור אתרים בעלי חשיבות מקומית:  אמת המים בקיבוץ הגושרים, תל עפולה, גן ארכאולוגי בפסגת זאב, גן ארכיאולוגי במרכז בגין, בית ירח.

הרשות ביצעה פעילות שעניינה פיקוח שימור באתרי עתיקות ובערים העתיקות וניהלה את משאב המורשת - מגילות ים המלח. בתוך כך, עסקה בתיעוד מולטי ספקטרלי, מחקר, שימור של המגילות והנגשת המידע לציבור.
 
בשנת 2020, בצילה של מגפת הקורונה, מינהל שימור ביצע פרויקטים בעוצמה פחותה משנים קודמות. אתרים מרכזיים בהם בוצעו פעולות שימור: בית שאן, קיסריה, רמלה, עתלית, ירושלים – עיר דוד וסוסיתא.  

הנחלה:

פעילות ההנחלה חותרת לתודעת הערך שתהיה חלק מהתרבות ומהמורשת, חלק ממערכת החינוך הממלכתית וחלק מתפיסת העולם התיירותית במדינת ישראל. בנוסף, חיבור המערך האופרטיבי של רשות העתיקות (סטטוטוריה ושימור) לתהליך עבודה של קשר עם הקהילה החל מרמת מפקח גזרה ומעלה כל אחד בתחומו. האחריות לפעילות זו היא המרכז החינוכי במרחבים.

"מינהל הנחלה" הוא פרויקט הדגל ברשות העתיקות, בהשתתפות של אלפי בני נוער, בתי ספר, פנימיות , כפר נוער ומכינות קדם צבאיות בפעילות מעשית – חפירות בדיקה והצלה, פעילות ענפה זו מעודדת את מעורבותם של בני נוער במרחב התרבותי מורשתי, מחזקת ומלווה את בני הנוער ומנחילה ערכים.

•  פעילות ההנחלה מתואמת עם משרד החינוך ובקשר שוטף עם: מינהל חברה ונוער,  אגף של"ח, מינהל ההתיישבות וכפרי הנוער, מטה פולין, מינהל חמ"ד, מפמ"ר ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מפמ"ר תנ"ך, מוסדות בית אקשטיין, מפקחת ארצית במגזר החרדי, מפקח ארצי מעורבות חברתית ומשלחות, תנועות נוער: המכבי וצופים, התנועה הקיבוצית, תנועת בני המושבים, משרד נגב גליל (עמותת אורות) ועוד.
• בפעילות שותפים משרדי ממשלה רבים כמו: משרד ירושלים ומורשת, משרד התיירות, המשרד לחיזוק קהילתי ועוד.
• פעילות הנחלה עם המגזר הלא יהודי: בתי ספר מהפזורה הבדואית, מהמשולש ומהגליל כולל מכינות.
• מיזמי ההנחלה פרוסים על כל הארץ ומתמקדים במיזם הנחלה מוביל בכל מרחב- צפון: שביל הסנהדרין, דרום: דרך מלכי יהודה, מרכז: שביל אמות המים לקיסריה ובני ברק הקדומה, ירושלים: תל ירמות. פעילות ההנחלה מכסה את כל שטחי הארץ בהתאם למיקום החפירות הסטטוטוריות ומיזמי השימור.
• מיזמי אמץ אתר – פרויקטים קהילתיים: לוד, מודיעין, רמת הגולן, יבנה, באר גנים, בית שמש, רמות, שומרת, שרונה ועוד.
• שבוע מורשת בשיתוף פעולה עם המועצה לשימור אתרים, רט"ג ומשרד ירושלים ומורשת..
• השתתפות פעילה בחידוני התנ"ך מאירוח כל המשתתפים מהארץ והעולם, הכנת סרטים מהם נגזרות שאלות ברצף האירועים בארץ ובעולם.

שנת 2020 התאפיינה בפעילות ברשתות המדיה החברתית והדיגיטל בשל מגיפת הקורונה. במסגרת זו הרשות הפיקה הרצאות ללימוד והנחלת הארכיאולוגיה, שימור, מורשת לציבור הרחב בארץ ובעולם; סיורים וירטואליים מקוונים באתרי עתיקות ברחבי הארץ, הנגשתם לציבור הרחב והפצתם.
הפעילות בוצעה גם במסגרת מערכת החינוך בשיעורים דיגיטליים ובפעילויות ברשת לקהל הרחב.

סיכום פעילות הרשות בשנת 2020:

בשנת 2020 רשות העתיקות נערכה לפעילות ברמה דומה לשנה החולפת, אך בגלל מגפת הקורונה נדרשה התנהלות שונה לביצוע תכנית העבודה.

• כוח האדם מנה בדצמבר 2020 – 697 עובדים.
• שימור אתרים - בשותפות עם אגף מורשת במשרד ראש הממשלה בקידום תהליכים לתחזוקה והצלה של אתרי מורשת תוך שילוב הציבור ולמניעת פגיעה באתרי עתיקות.
• הנחלה – פעילות ההנחלה הצטמצמה בעקבות מגפת הקורונה ומרב ההשקעה הופנתה לרשתות החברתיות, הרצאות בזום וסיורים וירטואליים. כמו כן, בוצעה פעילות דיגיטלית לבתי ספר. 

תקציב הרשות:

בשנת 2019: התקציב שאושר בידי מועצת הרשות לשנת  2019 היה 426,000,000 ₪, מתוכו 71,000,000 ₪ תקציב מדינה לפעילות שוטפת, ו- 355,000,000 ₪ הכנסות ממיזמים ארכיאולוגיים, מיזמי שימור, תרומות והכנסות מפעולות חינוך.

פירוט הוצאות הרשות בפועל על-פי סעיפי התקציב בשנת 2019

• הוצאות לפעילות שוטפת  71,000,000 ₪.
• הוצאות לפעילות מיזמית 355,000,000₪.
• סה"כ תקציב הרשות לשנת 2019: 426,000,000 ₪.

בשנת 2020: התקציב שאושר בידי מועצת הרשות לשנת  2020 היה 307,000,000 ₪, מתוכו 80,000,000 ₪ תקציב מדינה לפעילות שוטפת, ו- 227,000,000 ₪ הכנסות ממיזמים ארכיאולוגיים, מיזמי שימור, תרומות והכנסות מפעולות חינוך.

פירוט הוצאות הרשות בפועל על-פי סעיפי התקציב בשנת 2020

• הוצאות לפעילות שוטפת  80,000,000 ₪.
• הוצאות לפעילות מיזמית 227,000,000 ₪.
• סה"כ תקציב הרשות לשנת 2020: 307,000,000 ₪.

מידע נוסף:

המקומות והמועדים שבהם ניתן לעיין בהנחיות המנהליות הכתובות שלפיהן פועלת הרשות הציבורית
הרשות פועלת מתוקף הוראות חוק העתיקות והתקנות לפיו, מתוקף חוק רשות העתיקות והתקנות לפיו ומתוקף נהלי עבודה פנימיים אותם ניתן לראות בתיאום מוקדם בארכיון הרשות ובאתר האינטרנט.
 
תיאור ומטרות של מאגרי המידע של הרשות הציבורית, הרשומים לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981

לרשות ארבעה מאגרי מידע עיקריים:

• ספריית רשות העתיקות, הנחשבת לספרייה הטובה ביותר במזרח התיכון לארכיאולוגיה
• ארכיון הרשות, ובו ריכוז מידע על אתרי עתיקות, חפירות וסקרים שנערכו בארץ מתקופת המנדט ועד לימינו
• פרסומי הרשות – הרשות מפרסמת את מחקריה המדעיים בארבע סדרות ובפרסומים נוספים: "חדשות ארכיאולוגיות", "עתיקות", IAA Reports"" ו"סקר ארכיאולוגי של ישראל".
• אתר האינטרנט של הרשות פועל בעברית ובאנגלית, וחלקית גם בערבית. הפורטל מורכב מאתר הבית ובו מידע רב ומגוון על הרשות ופעילותה ועל אתרי עתיקות ברחבי ישראל .

האתרים מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, אתר כתב העת חדשות ארכיאולוגיות, אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, אתר שימור מורשת התרבות הבנויה,  אתר הארכיון המדעי, ובו תיקים הקשורים לירושלים ועכו. כמו כן, מצוי בפורטל אתר האינטרנט של מגילות ים המלח בנוסף הועלו לפורטל הרשות נהלי הרשות.

קרנות ומלגות במימון הרשות

קרן קשרי מדע – לרשות קרן שמטרתה השתתפות בכנסים מדעיים בחו"ל המיועדת בעיקר לרווחת עובדי הרשות. בשנת הקורונה הוקפאה פעילות הקרן.
מלגת דוקטורט –  לרשות קרן למימון לימודים לעובדי הרשות. לקרן כללים ברורים, והיא מממנת חצי משכר הלימוד לתארים מתקדמים בארכיאולוגיה ובמדעי העזר הקשורים לארכיאולוגיה. בשנת הקורונה הוקפאו המלגות.

תמיכות שנתנה הרשות הציבורית למוסדות ציבור בשנה החולפת, לרבות פירוט שמותיהם של המוסדות והיקף התמיכה שניתן לכל אחד מהם
הרשות משתתפת במימון כתב העת "קדמוניות" שבהוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. כמו כן היא שותפה בארגון ובמימון כנסים מדעיים בשיתוף עם יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים. בשל הקורונה, הכנסים התקיימו בזום ובאופן וירטואלי.

הרשות משתתפת במימון כתב העת "קדמוניות" שבהוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. כמו כן היא שותפה בארגון ובמימון כנסים מדעיים בשיתוף עם יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
 

מספר הבקשות למידע על פי חוק חופש המידע שהוגשו וטופלו במהלך השנה החולפת  והנוכחית:

• בשנת 2019 התקבלו 12 בקשות למידע מרוכז על-פי חוק חופש המידע.
• ובנוסף לפניות לממונה הוגשו עוד 1437 בקשות למידע.
• בשנת 2020 התקבלו 13 בקשות למידע מרוכז על-פי חוק חופש המידע.
• ובנוסף לפניות לממונה הוגשו עוד 2235 בקשות למידע.