Israel Antiquities Authority
נגישות

נחשפו עקבות הרגליים של בוני פסיפס לוד (/14/10/09)


צעד אחר צעד, חלק אחר חלק, ניתקו מומחי השימור של רשות העתיקות את פסיפס לוד מהקרקע, והעבירו אותו לשימור במעבדות השימור של רשות העתיקות בירושלים.

 רצפת הפסיפס בת ה- 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל, נחשפה בעיר לוד ב-1996 וכוסתה בהיעדר תקציב לשימורה. לאחר 13 שנה, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי, אתרה רשות העתיקות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר, בשיתוף עיריית לוד. הפסיפס נחפר בשנית, הוצג לקהל, וכעת הוא מוצא מהשטח לצורך שימור במעבדות השימור של רשות העתיקות. הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן, גודלו כ-180 מ"ר, הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים,ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. מעריכים שרצפת הפסיפס היתה חלק מוילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.
 
לאחרונה הופתעו המשמרים לגלות, כי בוני הפסיפס היפהפה הטביעו במקום חותם אישי: במהלך העבודה על שלב הטיוח המקדים להדבקת הפסיפס, הם דרכו עליו – מי בסנדלים ומי ברגלים יחפות.
 
לדברי ז'אק נגר, ראש ענף שימור אמנותי ברשות העתיקות, "כשמוציאים קטע פסיפס, נהוג לנקות את התשתית שלו, וכך לומדים את החומר ממנו נבנה ואת שלבי הבנייה. אנחנו מחפשים ציורים ושרטוטים שעשו האמנים בטיח, וציינו היכן תונח כל אבן. כך קרה גם בפסיפס לוד: מתחת לו, גילינו שבוני הפסיפס ציירו בחריטה קווים מנחים להנחת האבנים, ובהמשך, תוך כדי ניקוי השכבה, מצאנו בטיח העתקים של רגלים וסנדלים, במידות שונות: 34, 37, 42, ו-44. לפחות עותק סוליה אחד מזכיר את הסנדלים המודרניים. מריכוז טביעות האצבעות והסנדלים נראה, כי יתכן שקבוצת הבונים הידקה את חומר המליטה עם הרגליים."
לדברי נגר, "הפסיפס מורכב משלושה חלקים שבנו אמנים שונים, כנראה בתקופות שונות. יש כאן סוגי אמנות שונים, ורואים שהיד שהניחה את האבנים – שונה: עין מיומנת מזהה שההכנה שנעשתה לקראת העבודה בצורה אחרת. מעבר למקצועיות הנדרשת, החשיפה הזו של טביעות הרגלים היא גם תוצר של הרבה מזל. לא תמיד ניתן לחתוך את שכבות הפסיפס במדויק, כך שמתגלה תמונה ברורה כל כך של שכבת טיח שעליה חריטה".
 
נגר מעיד, כי "ההתרגשות כאן היתה גדולה. מרתק לגלות חותם אישי בן 1700 שנה של אנשים שממש כמונו, עבדו בדיוק כאן על אותו הפסיפס. מרגישים פה את המשכיות הדורות."
 
טביעות הרגלים והידיים שנחשפו, ישומרו, ויוחזרו למקום יחד עם הפסיפס, למרכז הארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי.
 
שימור האתר בלוד כמקפצה תיירותית וכמנוף לשינוי תדמית העיר - הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1,המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחום בין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי של העיר. מיקום האתר בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.

מאמרים נוספים ...
להודעות