פסיפס מאתר העתיקות בכלא מגידו (כפר עותנאי - לגיו), שנחשף לאחרונה, בחפירות רשות העתיקות אשר ביצעו אסירים, יונצח בגליונית מזכרת מיוחדת שתופק לרגל תערוכת הבולים הבינלאומית ירושלים 2006. התערוכה תתקיים בין התאריכים 8-11 במאי בבנייני האומה בירושלים. הפסיפס התגלה באתר עתיקות השוכן בשולי עמק יזרעאל, על גבעה מדרום לנחל קיני ותל מגידו, במתחם בית-כלא מגידו. האתר מזוהה עם כפר-עותנאי, הנזכר במקורות ארץ-ישראליים מהמאה הראשונה עד המאה הרביעית לספירה. בחפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בראשית המאה ה-20, נחשפו בראש הגבעה מעל היישוב היהודי שרידי מערך ביצורים רומי – ככל הנראה שרידי מצודה צבאית קטנה, שהוקמה בתקופה הרומית הקדומה. מפקדת הלגיון הרומי השישי, הוא לגיון הברזל (פראטה), קבעה כאן את מושבה בראשית המאה השנייה, בשדה מצפון-מערב לגבעה שעליה נמצא היישוב היהודי, והמקום כונה מאז בשם לגיו. הנוכחות הצבאית הרומית באתר נמשכה כמאתיים שנה, שבמהלכן קלט היישוב הכפרי אוכלוסייה זרה, ובה שומרונים. היישוב התרחב עד שהפך לפוליס (עיר) בשלהי המאה השלישית – ראשית המאה הרביעית לספירה. שמה של העיר החדשה היה מאקסימיאנופוליס, והיא נזכרת במקורות נוצריים, ובעיקר ברשימות של ועידות הכנסייה מהתקופה הביזאנטית. עם הכיבוש המוסלמי אימץ היישוב במקום את השם לג'ון. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר מטעם רשות העתיקות, בראשותו של יותם טפר, בשנים 2005-2003, נחשפו שרידיו של יישוב גדול – מבנים, חצרות וסמטאות - ובהם בורות מים מטויחים, מתקני אחסון רבים לשמן, ליין ולתוצרת חקלאית. מקוואות טהרה וממצאים נוספים שנתגלו במקום, מעידים שהיה זה יישוב יהודי. בחלקו המערבי של מתחם כלא מגידו נחשף מבנה גדול, ובו רצפת פסיפס של אולם תפילה נוצרי. בפסיפס - דגמים גיאומטריים, מדליון עם דגים ושלוש כתובות ביוונית עתיקה: כתובת המזכירה קצין בצבא הרומי שתרם לבניית הפסיפס (נראית בשולי הגליונית); כתובת המנציחה את זכרן של ארבע גברות, וכתובת המזכירה גברת שהקדישה שולחן (מזבח) לאל ישוע כריסטוס כזיכרון. הדגים המעטרים את רצפת הפסיפס שימשו סמל נוצרי קדום, וידוע כי הנוצרים ייחסו למילה דג (ביוונית) את צירוף המילים "ישוע כריסטוס בן האלוהים, מושיע". שילוב שלוש הכתובות בפסיפס מהמאה השלישית, הקושר בין קצין בצבא הרומי לנצרות באולם תפילה, הוא ממצא ייחודי ונדיר. זמנו קדום להכרתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית, ולכן הוא חשוב מאוד להבנת הנצרות בתקופה זו, לחקר הצבא הרומי במזרח האימפריה, ולסוגיות הקשורות לנוכחות קהילה נוצרית לצד יישוב יהודי-שומרוני מעורב. האתר במגידו נחשף בחפירות הצלה ממושכות, שערכה רשות העתיקות לבקשת שירות בתי-הסוהר וצה"ל. בחפירה השתתפו - כחלק מפרויקט שיקום אסירים - כמאה אסירים יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, המרצים את עונשם בכלא מגידו וכלא צלמון. במעטפת היום הראשון נראה סמל רשות העתיקות וכלי עבודה המשמשים בחפירות ארכיאולוגיות על רקע קטע נוסף של הפסיפס. הגיליונית עוצבה על ידי יצחק גרנות ומחירה 15 ₪.