חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
ליאור גרוסמן
על מנת להתחקות אחר התהליכים שהובילו למעבר מצייד ולקט לחקלאות בדרום הלבנט בניאולית, בנינו הדמיית מחשב - AgSub, שאפשרה לנו לבחון את ההשערות הנפוצות, קרי הפרשנות הארכיאולוגית, המסבירות את נסיבות המעבר לחקלאות. הדמיית המחשב – על אף מגבלותיה - אפשרה להאיץ 'תהליכים', ובכך לשמש ככלי לבחון את הדינאמיקה של התקופה. המטרה היתה לבחון את המודלים התיאורטיים שהוצעו כהסבר לתהליך, במסגרת מערכת דינאמית, להריץ את המערכת הדינאמית בתנאים משתנים ולבדוק את התוצאות שהתקבלו.
המסקנות העיקריות לגבי האוכלוסיה הנטופית בדרום מרכז הלבנט מראות כי ל'מורכבות חברתית' הייתה השפעה מכרעת על גודל האוכלוסין (ובעקיפין על עצם קיומה ומהותה של היישות הארכיאולוגית), ושהיא היוותה את גורם המפתח לשינויים שנצפו בתיעוד הארכיאולוגי, בפרט בנטופית הקדומה. לשינויים ההדרגתיים האקלימיים שהובחנו לאורך התקופה הייתה השפעה מוגבלת על גודל האוכלוסיה. קצב ההאצה של המעבר לחקלאות היה תלוי, במידה ניכרת, בגודלה ההתחלתי של אוכלוסיית הציידים - לקטים בכברית הגיאומטרית, כאלפיים שנה לפני התופעה הנטופית וכחמשת אלפים שנה לפני הניאולית. נראה כי צפיפות האוכלוסין במרכז דרום הלבנט הייתה תנאי מוקדם לרצף האירועים, אשר הובילו לראשיתה של החקלאות.
מאמרים נוספים ...
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005.
חידושים בחפירות בריכת השילוח
תהליך התכנון והבנייה של הר הבית בימיו של הורדוס
"להוציא אורה לעולם" – ארכיטקטורה סימבולית של מבני פולחן
מהלכה ומועד בניינה של חומת ירושלים בתקופה הביזאנטית
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
תהליכי שינוי והמשכיות בקרמיקה: תל בטש באלף השני לפנה"ס כמקרה מבחן
Correlation and Chronology: Samaria and Megiddo Redux
לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II
חרושת העץ בארץ ישראל בתקופה הרומית
האם המתקן באתר 39B בתמנע הוא אכן תנור הפקת הנחושת הקדום ביותר בעולם? עדויות חדשות מתוך מחקר לבחינת איכות סיגי-נחושת כרשם לעוצמת השדה הגיאומגנטי
אתרים כלקוליתיים חדשים בנחל גדור (עמק האלה)
"ארכיטקטורה של משבר" וחורבן חצור הכנענית
עין אל-קודיראת והר הנגב: האלף השני לפנה"ס
מנהגי קבורה משלהי תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת בשולי עמק יזרעאל
טביעה על ידיות ושפות בתקופת הברזל 1 בהר המרכזי בארץ-ישראל
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
כתובת פלשתית קדומה וממצאים חדשים נוספים מתל צפית
תקופת הברזל 2א' בצפון ארץ ישראל: התגבשותה של ממלכת ישראל
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
המסחר הבינלאומי בממלכת יהודה – מיתוס ומציאות
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית
הגנים הפרטיים בערים ההלניסטיות והרומיות בארץ ישראל – מציאות או דמיון?
ארכיאולוגיה ללא מגילות? כיתתיות והתנגדות בחורבת קומראן
אריגים וביגוד מקומראן מהתקופות הכלכולית והרומית
אולם תפילה נוצרי בכפר עותנאי שבמרחב לגיו
אריחי זכוכית זהב מקיסריה – תגליות חדשות
מכלול של שתי כנסיות ובית מרחץ מחורבת צור שבעמק האלה
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
New evidence on the function of Early Monasteries in the Holy Land
צריפין- כפר על אם הדרך
התפרוסת היישובית בתקופה הביזאנטית בתחום של התיישבות הקבע בנגב
עדות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות הממלוכית והעות'מאנית
קבר אל-קימריה בירושלים