חפירותיו של ד"ר יעקב קפלן ביפו נערכו משנות ה- 50 ועד שנות ה- 70 והשתרעו על פני מספר שטחים הכוללים את ככר קדומים, בית הקברות בקיבוץ גלויות, שטח A, בנוסף למספר שטחים קטנים שאת חלקם לא זיהינו בוודאות, בשלב זה (שטח Y , H, T, J, וכו).
 
הממצא שנחשף בחפירות הללו מעולם לא ראה אור. לצערנו הרב, אין כל תיעוד ארכיאולוגי מלא והולם של יפו העתיקה. חפירות יפו מעולם לא פורסמו כדו"ח אקדמי שלם וסופי. בנוסף, לאורך השנים שעברו מאז מותו של ד"ר יעקב קפלן כל הממצא שנחשף ותועד נגנז במחסני רשות העתיקות והמוזיאון לעתיקות יפו שנעל את שעריו למבקרים, מחוסר תקציב.
 
מבין אין ספור נושאים וסוגיות שעלו במהלך החפירות הנדונות, מתמקד מחקרי בפרסום החפירות והממצא שנחשף ביפו העתיקה מהתקופות פרסית, הלניסטית, רומית וביזנטית.
כאמור, אחת הבעיות המרכזיות שעמדו בפנינו היא היעדרותם, הכמעט מוחלטת, של מסמכים כתובים- תיעוד החפירות הן בשרטוטים והן ביומני חפירות, לעומת שפע של ממצא חומרי.
 
מצב נתון זה דרש ממני מציאת פתרונות יצירתיים שלא תמיד עומדים בקנה אחד עם דרישותיו של פרסום מדעי כמקובל.
 
בחרתי להציג את תוצאותיו הראשוניות של מחקרי בשטח A - העיר הצידונית שזמנה התקופה הפרסית עד לכיבוש של אלכסנדר מוקדון (סוף המאה ה- 5 לפנה"ס – ראשית המאה ה- 4 לפנה"ס).
 
פרק זה מתבסס בעיקר על הממצא הקרמי, לצד תיעוד חלקי שפורסם במאמרה של חיה קפלן בכתב העת "קדמוניות" ומציג את שחזורו של בית המחסנים.