חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
חידושים במחקר התיאטרון הסוורי של סקיתופוליס (בית-שאן)
וליד אטרש – רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה
התיאטרון הסוורי
מבני הבידור תפסו מקום נכבד בתרבות הפנאי של העיר הרומית סקיתופוליס. במהלך החפירות שהתקיימו באתר בין השנים 1963-1960 ו- 1999-1986 נחשפו במרכז הציבורי שני תיאטראות, אודיאון ואמפיתיאטרון.
התיאטרון הסוורי נבנה בסוף המאה הב'-ראשית המאה הג' לספירה מעל שרידיו של תיאטרון רומי קדום מן המאה הא' לספירה. התיאטרון שהמשיך לשמש עד סוף התקופה הביזאנטית ובמרוצת שנות תפקודו הארוכות, הוכנסו בתכניתו שינויים אחדים.
מערכת המושבים (
cavea
) נחלקה לשלושה גושים אופקיים ובצד הדרומי של התיאטרון שרד קיר היקפי, אשר תחם את מערכת המושבים על שלוש קומותיה. על הבימה (
pulpitum
) סגר משלושה צדדים קיר חזית הבימה (
scaenae frons
), שהיה החלק המרשים ביותר של התיאטרון. בחזית זו היו שלושה פתחים: הפתח המרכזי (
regia valva
) נתון בתוך אכסדרה חצי עגולה ושני הפתחים הצדדיים (
hospitalia
) הנתונים בתוך אכסדרה מלבנית כל אחד. על גבי המסד, שלמרגלות הסקנה פרונס הוצבו זו מעל זו שלוש מערכות של עמודים נושאי ארכיטרבים. זו התחתונה היתה הגבוהה ביותר ואילו זו העליונה הנמוכה ביותר. מערך הדרגתי זה יצר חזית מאוזנת ומרשימה. הגג, אשר הכתיר את הסקנה פרונס, היה שווה בגובהו לסטיו (
porticus
), אשר הקיף בחצי מעגל את מערכת המושבים.
בתכנית התיאטרון אובחנו שלבים ושינויים, שהם תוצאה של גורמים הנדסיים ופגעי הטבע. לראשונה לאחר שקיעת חלקו הצפוני של התיאטרון באמצע המאה הג' לספירה ולאחר מכן, בעקבות רעידת האדמה של שנת 363 לספירה, שופץ מבנה הסקנה והוא נישא עתה לגובה שתי קומות בלבד. גם במרוצת המאה הו' לספירה, התיאטרון ממשיך לתפקד כמבנה ציבורי.
בבניית גוש המושבים התחתון קיימת תופעה מיוחדת ולא ידועה בתיאטראות המזרח הרומי: בראש קיר הפודיום נתגלו 20 חציבות מלבניות, שהמרחק בין אחת לשנייה נע בין 2.10-2.50 מ'. תוכנית החציבות סימטרית ומותאמת לסימטריה של התיאטרון. בתוך החציבות המלבניות שנתגלו בראש הפודיום ניצבו קורות עץ בעלי חתך מלבני, אשר נישאו לגובה 2.00 מ' לערך וביניהם רשת. כך התקבל למעשה קיר פודיום בגובה 3.00 מ' לערך, המשמש כמעקה לא קבוע הניתן להסרה. המעקה התחבר, ככל הנראה, בשני קצותיו אל קירות הפודיום של הסקנה פרונס. כך שטח האורכסטרה נסגר מכל עבר והפך למעין ארינה. מסתבר שבתיאטרון נערכו מופעי גלדיאטורים ומחזות ציד בנוסף למופעי המוסיקה והרקדנים, הטרגדיה והקומדיה, פנטומימה ומופעי המימוס.
מסתבר שהתיאטרון בסקיתופוליס שימש מאז יסודו גם כאמפיתיאטרון, בשל העדר מבנה מעין זה בעיר. באמצע המאה הד', לאחר רעידת האדמה, שוקם התיאטרון ובמקביל נבנה אמפיתיאטרון בחלק המערבי של מבנה ההיפודרום והתיאטרון חדל לשמש למופעי גלדיאטורים.
מאמרים נוספים ...
בפתח החוברת
חרוזי סטיאטיט בפקיעין הכלקוליתית
תל נסיבה (חורבת נסיבה)
חידושים במחקר התיאטרון הסוורי של סקיתופוליס (בית-שאן)
שרידי ישוב מהתקופה ההלניסטית והרומית שנחשפו בחפירות מיעאר (יעד)
שרידי בעלי החיים מתל דור: עיר נמל מתקופת הברזל הקדומה
אמפורות מספרות – חידושים בחקר המסחר הימי של עכו על פי ממצאים מחפירות הנמל והעיר
Remarks on the Chronological and Spatial Distribution of the Rhodian Amphora Eponym Stamps from Excavations at Akko-Ptolemais
הטרופה דור 2001/1 – עדות לשינויים בשיטות בניית כלי שיט
הטרופת דור 2002/2: הממצא הארכיאולוגי וההקשר ההיסטורי
הנצרות הקדומה בגליל
נצרות לפני ואחרי התקופה הביזאנטית - גילויים מחפירות בגבעת משטרת מגידו ובתמרה
דוגמאות לפיסול הגותי מהמאה השלוש עשרה בעכו
השפעה ארכיטקטונית צבאית של גרמניה המדיאוולית על מבצרי הטבטונים בגליל המערבי (מונפור וג'ידין)
לקט חידושים בחקר הזכוכית העתיקה ממרחב צפון
חפירות "קפלן" ביפו- "בית המחסנים הצידוני"
שימור החזית הצפונית בבית הכנסת האר"י הספרדי בצפת
עכו – מרכז השאדליה הישרוטיה העולמית
נמל קיסריה - תגלית חדשה