בעיות של מורכבות חברתית ויכולות הנעה של כוח-אדם בתקופת הברונזה התיכונה נדונו עד כה בעיקר בהקשר של סוללות העפר האדירות של התלים הגדולים, בעבודות של חוקרים כפינקלשטיין (Finkelstein 1992), בונימוביץ (Bunimovitz 1992) ובורק (Burke 2004). עבודות רגיונליות, כשל גרינברג ומאיר הראו היררכיה יישובית ובראשה ערים גדולות, להם כפופים היו ישובים משניים, חלקם מתוחמים בביצורים מורכבים פחות, ויישובי פרזות קטנים ( (Greenberg 2002: 81-8. מעורבות הממשל בעורף החקלאי של הממלכה וביישובים המשניים נתפסה כחד כיוונית בעיקרה- דרך מיסוי ישיר, או דרך בניית מקדשים משניים ששימשו גם הם לגיוס משאבים (Maeir 2003 (.
 
אתרים קטנים בני 10 דונם או פחות, בעלי ביצור עבה, כדוגמת תל פולג ועין זוריקיה הסמוך, תל מבורך, תל קשיש, קרית שמונה, ומצד עין טמיר, מעוררים שאלות לגבי אורך מוטת השליטה של השלטון המרכזי. אלו מהם הנם יישובים חקלאיים מבוצרים, ומי מצודות, בהן יושבים חיילים, שלוחי שליטי הערים הגדולות? ניתוח מחודש של הממצא מישובים אלו מאפשר הערכה של תפקודם, וחושף תמונה של מורכבות פוליטית וחברתית בראשית האלף השני לפנה"ס.