תל כודאדי (תל א-שוני), נמצא בגדה הצפונית של שפך הירקון. חפירת בדיקה ראשונית נערכה באתר בספטמבר 1937, בניהולו של פל"א גאי, ובעקבותיה נערכו חפירות נרחבות במהלך החורף 1937-1938 מטעם האוניברסיטה העברית בראשותם של א"ל סוקניק וש' ייבין ובהשתתפות נ' אביגד.
 
בחפירות נתגלו שרידיהם של שתי מצודות מרשימות מתקופת הברזל. החוקרים קבעו את זמנה של המצודה הראשונה למאות י'-ט' לפנה"ס ואילו המצודה השנייה התקיימה, לדעתם, החל משלהי המאה הט' ועד שנת 732 לפנה"ס, בה חרבה כתוצאה ממסעו של תגלת פלאסר הג'.
 
למרות העובדה שהחפירות נערכו לפני כשבעים שנים, התוצאות הסופיות מעולם לא פורסמו. בהתחשב בחשיבותו של האתר לתולדות א"י במהלך תקופת הברזל, וכתוצאה משיתוף הפעולה בין אוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה העברית, הוחלט לאחרונה לפרסם דו"ח חפירה סופי. המחקר שנערך עד כה ע"י אורן טל ואלכסנדר פאנטלקין מאוניברסיטת ת"א, הניב תוצאות מעניינות אך שונות בתכלית מהתובנות אשר הושגו ע"י החופרים.
 
בניגוד למוסכמות הקודמות, המכלול הקראמי מצביע על כך שהאתר לא הוקם לפני סופה של המאה הח' לפנה"ס. העדות הקראמית והעדויות הנוספות אשר ידונו בהרצאה, מאפשרות לקבוע כי שתי המצודות, זו אחרי זו, התקיימו במהלך התקופה הניאו-אשורית.
 
לדעתנו ניתן להניח כי המצודה של תל כודאדי שייכת לסדרה של מצודות אשוריות אשר נבנו לאורך החוף הארץ-ישראלי (חלקן הוקמו בשפכי הנחלים) החל מסוף המאה הח' ובמהלך החצי הראשון של המאה הז' לפנה"ס. ההשלכות של ההצעה זו ידונו בהרחבה בהרצאה.