תל ברקת, המצוי בקצה הצפוני-מערבי של שפלת יהודה, סמוך לקצה המזרחי של אגן נחל איילון, הינו אחד האתרים החשובים שנחפרו בתקופה האחרונה במרכז הארץ. באתר התקיים יישוב עירוני מבוצר לאורך תקופת הברונזה הקדומה 2, אשר ניטש בסופה.
 
האתר מורכב מתל עליון במערב, וממדרגה נמוכה יותר ממזרח לו. בחפירות ההצלה שנערכו במדרגה המזרחית התחתונה של התל נחשפו כשישה דונם (מתוך כשלושים) של יישוב מתוכנן היטב. ניתוח המבנים והממצאים  באתר מאפשר כבר עתה, בשלב ביניים של עיבוד החומר, לעמוד על תכנון האתר ועל מספר היבטים הנובעים מהיותו יישוב עירוני מתוכנן מראש. כיוון שטרם נערכו חפירות בחלקו העליון של התל, מתייחסים הנתונים המובאים להלן אך ורק לעיר התחתונה של תל ברקת.
 
ראשית היישוב במדרגה המזרחית הנמוכה של תל ברקת ביישוב פרוז וקטן, שנוסד בתחילת הברונזה הקדומה 2. היישוב התבסס בנקודות הגבוהות ביותר מבחינה טופוגרפית, בדרום המדרגה ובמרכזה. בשאר השטחים שנחפרו לא נמצאו שרידים משלב יישוב זה.
 
בשלב הבא של ההתיישבות באתר הוקם היישוב העירוני.
 
במערכת הביצור החזקה ניתן להבחין במספר מרכיבים חשובים, מעבר להיבטים המעשיים של הגנה על היישוב: ראשית, החומה הרחבה והחזקה ביותר (עד 3.5 מ' רוחב), וכן המגדלים המסיביים המגנים על מעבר השער, נמצאים בנקודה הנישאת והמוגנת ביותר מבחינה טופוגרפית – מעל המדרון התלול בצד דרום. לעומת זאת החומה בחלקה הצפוני של העיר, הנמשכת לאורך מדרון מתון יחסית וחשוף יותר לגישה, הינה צנועה יותר ומגיעה לעתים לרוחב של כ-2.5 מ' בלבד. מעבר השער באזור זה הוא פשוט, ולא נתגלו בחומה מגדלים או בחנים. האם לעניין זה היבט אידיאולוגי שבמרכזו הרצון להפגין עוצמה כלפי חוץ, אולי מול עיר מתחרה (היישוב המבוצר בן הזמן בתל דלית שמדרום)?
 
מכלולי המבנים בתוך היישוב : בארבעה שטחים שונים נחפרו מכלולים בנויים, מהם עולה כי קיימים הבדלים ברורים בין חלקי היישוב השונים מבחינת התכנון, רמת הבנייה ואופי הממצאים. שונות זו עשויה להעיד על הבדלים חברתיים-כלכליים בין תושבי הרובעים השונים. שונות כזו מעידה על מורכבות חברתית התואמת אופי של יישובים עירוניים, בניגוד לדעת חוקרים שונים הסבורים כי בארץ ישראל לא התקיימו יישובים עירוניים בזמן זה.
 
הרובע הדרומי-מזרחי (שטח I) כולל בתי רוחב טיפוסיים לתקופה, עם סמטאות ביניהם, וממצאים צנועים יחסית. נראה שהיו בו שלב בנייה אחד או שניים.
הרובע הצפוני-מערבי הצמוד לחומה (שטח MLV), בנוי באופן גמיש יותר, והמבנים מתייחסים לקו החומה ולרחוב המתעקל המחבר בין חלקיו השונים של הרובע. לכן, צורת היחידות הבנויות אינה אחידה. קיומם של מספר שלבי בנייה באזור זה, מעיד כי נעשה בו שימוש המשכי, תוך שינויים ותוספות לאורך זמן. הממצאים שנתגלו במבנים בשטח זה מעידים על מעמד חברתי-כלכלי גבוה של תושביו.
 
המדרגה העליונה של הרובע הצפוני-מערבי (שטח ML1 ), שונה באופייה מן התחתונה. רובע זה מתאפיין ביחידות מגורים מלבניות בעלות תכנית אחידה של חדר גדול שאליו צמוד חדר קטן. נוקשות הבנייה בשטח זה באה לידי ביטוי במבנה 399. במבנה זה ובסמוך לו בלבד נתגלו סימני פעילות מתקופת הברונזה הקדומה 3. בניגוד לרחוב המתעקל ברובע הצפוני, כאן נחצה השטח ע"י רחוב ישר שכיוונו מזרח-מערב.
 
נראה, כי התכנון העירוני ביישוב המבוצר בתל ברקת משקף היבטים פונקציונליים, המתחשבים בתנאי השטח וצרכי ההגנה, לצד היבטים חברתיים-כלכליים (המתבטאים בשונות בתוך האתר באופי הבנייה ובממצאים), ואידיאולוגיים (המתבטאים בבניית הביצור כהצהרת כוח כלפי חוץ, ובאופי הארכיטקטורה בחלקים שונים באתר).