Israel Antiquities Authority
נגישות
Face Book

רשות העתיקות
חינוך וקהילה | מידע שימושי | תצוגות ארכיאולוגיות | מבנה ארגוני | חנות | פרסומים | סרטים

צור קשר | אודותנו | עברית | English | ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות

מדיניות שימור טריטוריאלית כגישה בטפול באתרי מורשת

אינג' יעקב שפר
גופי שימור עולמיים, או מדינות שונות המתקדמות בשימור מורשת, מקדישים זמן ומשאבים רבים למקבצים  של אתרי מורשת, והקשר הרב-תחומי עם סביבתם.
 
מצד אחד, הדבר מחייב שיתוף עם מקצועות נוספים הקשורים לשימור האתרים ועם גופים רבים הקשורים לשטח או לנושא. מצד שני, התוצאות החיוביות של גישה זו הביאו לשיתוף פעולה נרחב יותר בין מדינות ומסדות, ובעקבותיו קידום עצום של נושא שימור מורשת התרבות, הן במסגרת עולמית והן נקודתית.
 
אם עד לפני מספר שנים היו ההכרזות במרכז המורשת העולמי מתמקדות באתרים ומונומנטים, הרי בשנים האחרונות התרבו ההכרזות של קבוצות אתרים ו/או הטריטוריה שלהם. לדוגמה, הטפול בשימור "השבר הסורי אפריקאי", "דרך האינקה", "דרך המשי", "דרך הבשמים", "תלים התנכ"ים" ועוד.
 
כחלק מתהליך ברצלונה של מדינות אירופה והים התכון, עלו מיזמי שימור מורשת רבים. חלקם הגדול התמקד בגישות של שימור אתר, או אתרים וסביבתם כגון  "טמפר", "פיזה", "דלתא" ועוד.
מדינת ישראל אינה משתרכת אחרי תהליך זה והיא שותפה בחלק ממיזמי ניסיון אלה. מטרת המיזמים ללמד את מוסדות השימור במדינות הים התיכון כיצד להסתכל על האתרים וכיצד לפעול בהם. ישראל מעורבת במיזם "דלתא" שהוא מיזם טריטוריאלי שכוונתו לבחון טריטוריה מוגדרת וכל משאבי התרבות שלה. כיוון שבטריטוריה זו ישנם גם משאבי תרבות שאינם קשורים למורשת הבנויה, אין אולי לגוף זה או אחר אחריות פורמלי.
עם זאת הוסכם שהגישה צריכה להיות של שילוב דיסצליפינות נוספות בתהליך השימור ולכן הנושא הוא מענינם של הגופים המשמרים, כגון רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, או המועצה לשמור אתרים.
 
גישה זו ניתנת ליישום גם בקבוצות של אתרי מורשת בשטחים מוגדרים. ריכוז אתרי עתיקות פרהיסטוריים והיסטוריים בעמק הירדן, מחייב מדיניות כוללת לשימור אתרים אלה בשלוב עם פיתוח תשתיות, כלכלה, לרבות התושבים המקומיים. טפול באתרים כמכלול, או כאלה המרוכזים בעיר אחת, מחייב מדיניות כוללת ולא גישה נפרדת לכל אתר ואתר. הדבר מחייב הכנת מסמכים המתייחסים טריטוריאלית לאותה עיר, או שטח שבו נמצאים האתרים, אשר משלב היבטים מורפולוגיים, טכנולוגיים, טיפולוגיה של העיר או מרכז הכפר העתיק (תשתיות, תוכניות פיתוח קיימות, עתידיות או פוטנציאליות וכן סוגי האוכלוסיה מבחינה חברתית-כלכלית). מובן שכל זה  מחייב רצון ויכולות לשיתוף פעולה בין רשויות השימור לבין בעלי מקצוע שאינם קשורים לשימור המורשת הבנויה.
 
 
הסכנות הנשקפות לאתרי העתיקות שלאורך המצוקים של חופי הים התיכון מחייבות גישה מדינית-שמורית כוללת. רק בגישה זו ניתן להבין את גודל הסכנה לאתרים אלה, את הגורמים למצב זה, את מצבם הפיזי שימורי ואת היכולת לתכנון פתרונות נדרשים. רק בצורה זו ניתן להכין חוות דעת מקצועית שתוגש לממשלה, להתריע על הסכנה לאתרים אלה ולבקש את עזרתה לפתרון הבעיה.
 
הכרת  מרכז המורשת העולמית של אונסקו ביולי 2005 באתרי "דרך הבשמים" וב"תלים התנ"כים" כאתרי מורשת, או הכנת תיקים לאתרי מורשת עולמית של מדינת ישראל לקבוצות אתרים כגון "אתרי הבאהאים" , מראה עד כמה הנושא חשוב ומרכזי במדיניות החדשה של שימור המורשת. לא ניתן לטפל באתרים אלה, אלא רק כמקבצים בתוך טריטוריה מוגדרת המהווה גם אזורי חיץ מגן לאתרים עצמם. אך יש בגישה זו גם סכנה  מסוימת. הפתרונות לשימור אתרים אלה בטריטוריה מוגדרת מחייבים תכנון כולל, תאום וביצוע. הפתרונות מצריכים תקציבים התחלתיים גדולים יותר מאשר לאתר בודד שיביאו לחסכון רב בביצוע פרטני של כל אתר ואתר בשלבים מאוחרים יותר.  
 
כפי שרואים, גם אם השימור הטריטוריאלי נכנס במלוא עוצמתו כחלק מהגישות של שימור המורשת הבנויה, אין ספק שיש עדיין ללמוד את השיטה ולהתכונן היטב לסכנות שביישום בלעדי של גישה זו. הגישה מתאימה למתווי מדיניות ארצית או מרחבית, לתכנון ולמציאת מקורות מימון. יש להיזהר מלהשתמש בשיטה זו במיוחד במקומות בהם יש צורך בטפול נקודתי, אשר מהווים את רוב המקרים ה באתרי המורשת הבנויה.
מאמרים נוספים ...

Face Book
Website, texts and photos © Israel Antiquities Authority בניית אתר teti-tu
הורדת קובץ DANA מעודכן