Israel Antiquities Authority
נגישות

ביטויים לסממני שלטון המופיעים על מטבעות היהודים

גבריאלה ביכובסקי

ענף המטבעות של רשות העתיקות
ענף המטבעות של רשות העתיקות
ענף המטבעות של רשות העתיקות הוא חלק בלתי נפרד מתחום אוצרות המדינה, המופקד על קליטתם ושמירתם של העתיקות בארץ. בנוסף לתפקידים האוצרותיים, עוסק ענף מטבעות בזיהויים ופרסומם המדעי של מטבעות שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות השונות.
האוסף כולל קרוב ל-140,000 מטבעות שמייצגות תקופה של כ-2300 שנה, מימי המצאת המטבע במאה ה-6 לפסה"נ, ועד למאה ה-17 לסה"נ. רוב המטבעות השמורים בענף הם ממצאים בודדים המגיעים מחפירות ארכיאולוגיות. בנוסף, נמצאים בענף יותר מ-150 מטמוני מטבעות זהב, כסף וברונזה, למן התקופה הפרסית ועד התקופה העותומאנית.
 
יחודו של האוסף טמון בעובדה שרוב המטבעות מקורם במוצא ידוע, בניגוד למצוי במוסדות ובמוזיאונים אחרים. מצב זה מעמיד את אוסף המטבעות ברשות העתיקות כאחד ממאגרי המידע הגדולים והאמינים ביותר בעולם, ומקור מדעי מיוחד למחקרים העוסקים בדפוסי תפוצה ומחזור של מטבעות באזורנו.
 
כבוד גדול הוא לנו להקים תצוגת מטבעות בבית נשיא המדינה.בחירת נושא התצוגה לא הייתה קשה, בשל ההקשר המיידי המתבקש בין מוסד הנשיאות וסמלי הריבונות המופיעים על המטבעות היהודיים.
 
מאז המצאתו  משמש המטבע בתפקיד חשוב להעברת מסרים פוליטיים וסמלי שלטון. שלא כמו בימינו — עידן התקשורת האלקטרונית—שמשו המטבעות בעת העתיקה כאמצעי העיקרי לתפוצת דיוקנו של השליט ולהנצחת ניצחונות צבאיים ומסעי כיבוש, כמו לדוגמה במטבע של הקיסר הדריאנוס שלפנינו, שהוטבע לכבוד ביקורו של הקיסר ביהודה.
גם בארץ ישראל מצאה הרשות האחראית להנפקת מטבעות את הדרך להעביר מסרים פוליטיים על גבי מטבעותיה, וזאת  על ידי שימוש בסמלים, כתובות ולעיתים אף דיוקנאות של השליטים עצמם.
 
המטבעות המוצגים בארון התצוגה השמאלי, מתארים סמלי שלטון המופיעים על גבי מטבעות היהודים בטווח של כ-400 שנה: תחילת טביעת המטבעות בתקופה הפרסית ועד לסוף מרד בר כוכבא.
מטבעות שרופים - מטמון מימי המרד הגדול
מטבעות שרופים - מטמון מימי המרד הגדול
ניתן לחלק את הממצא לארבעה נושאים עיקריים הקשורים לאיקונוגרפיה באמנות היהודית:
·   הביטוי המפורש ביותר הוא דיוקנו של השליט, למרות ההימנעות הכללית של תיאור צלם אנוש, ובהתחשב בדיבר השני. השימוש בדיוקן השליט במטבעות היהודים הוא נדיר ומסתכם במקרים בודדים בשושלת ההרודיאנית: פיליפוס בנו של הורדוס, נכדו אגריפס הא' ונינו אגריפס הב'.
·   זרים ונזרים משמשים גם כסמל ניצחון וגם כסמל שלטון, עטורים על ראשם של מלכים ואלים ומופיעים על מטבעות היהודים כסמל מרכזי סביב הכתובת.
·    אביזרי שלטון שונים כמו האפריון המלכותי המצוי אצל אגריפס הא'; מטה הכהן הגדול עטור הרימונים על מטבעות המרד הגדול; והשושן כסמל יהודה שמופיע על המטבעות הקדומים ביותר שנתגלו בירושלים.
·     כינוי שלטון שונים על גבי כתובות מבטאים סממן מובהק לתפקידי ממשל מתקופת בית שני ועד מרד בר כוכבא. שפת הכתובות היא עברית עתיקה, אשר הייתה בשימוש בתקופת בית ראשון; בתקופת בית שני מוצאים אותה בעיקר במגילות ים המלח ובמטבעות. שלושה תארים שונים מופיעים על גבי מטבעות החשמונאים: הכהן הגדול, חבר היהודים (או ראש חבר היהודים) כשהכוונה היא, ככל הנראה, לסנהדרין, והתואר מלך, המופיע גם ביוונית   ΒΑCΙΛΕWC על מטבעותיהם של אלכסנדר ינאי ומתתיהו אנטיגונוס. במטבעות מתקופת בר כוכבא מופיע התואר נשיא ישראל, המתחבר ישירות למשכן בו אנו נמצאים היום.

בארון התצוגה הימני, מוצג לראשונה ממצא נדיר ומיוחד במינו תחת הכותרת "עדות בוערת". זהו מטמון של מטבעות ברונזה אשר הוחבא לקראת סיומו של המרד הגדול בשנת 70 לסה"נ בזמן חורבן ירושלים בידי הרומאים. המטבעות נתגלו בשני מצבורים תחת הריסותיו של רחוב, בחפירות ארכיאולוגיות אשר נוהלו ע"י פרופ' בניימין מזר בסמוך להר הבית בירושלים.

 
רובם הגדול נטבעו בשנה הרביעית של המרד הגדול, היא שנת 69/70 לסה"נ. מטבעות אלה, המכונים בשם "מטבעות מצור" מציגים מבחר סמלים הקשורים לחג הסוכות, בלווי הכתובת "גאולת ציון".
 
השיקול בהצגתם של מטבעות אלה לא היה בגין יופיים ואיכותם, שכן מצב השתמרותם גרוע, אך זו העדות המצמררת לחורבן הבית השני בידי הרומאים. ניתן להבחין בסימני שריפה קשים על המטבעות: פיחום ובועות שנגרמו בעת שחומר המטבעות נמס.
 
יחד עם מצבורי מטבעות הברונזה אנו מציגים כאן שקל כסף נדיר משנה ה' למרד הגדול, היא שנת 70 לסה"נ, אשר נתגלה בחפירות מצדה.
 
תצוגה של מטבעות הינה מלאכה קשה לביצוע אך מאתגרת באותה מידה. גודלם הזעיר של המטבעות בכלל, ולעיתים, כמו במקרה שלפנינו, מצב השתמרותם, מקשים על אופן הצגת החפצים לקהל הרחב. עם זאת, חשיבותם בהמחשת ההיסטוריה והמורשת התרבותית שלנו מצדיקה את המאמץ הטמון בהצגתם. השימוש בצילומים צבעוניים מוגדלים ובציורים לצד החפצים עצמם משמש כאן כלי עזר הכרחי.
תצוגת המטבעות בבית נשיא המדינה
תצוגת המטבעות בבית נשיא המדינה
לסיום, ברצוני להודות למספר אנשים אשר תרומתם למפעל זה הייתה מהותית. לפנינה ארד על הציורים הנפלאים; לקלרה עמית על צילומי המטבעות וליעל ברשק מארכיון הצילומים ברשות העתיקות; לפאוזי איברהים על תרגום הטקסטים לערבית; לרינה אבנר ממרחב ירושלים וללילי גרשוני מתחום פרסומים. תודתי גם לעמיתי דונלד אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, אשר הגה יחד אתי את הרעיון וחיבר חלק מהטקסטים. תודה מיוחדת לסטודיו אבידני על עיצוב התצוגה ועל שיתוף הפעולה הנפלא עם רשות העתיקות.

מאמרים נוספים ...