החפירות בחורבת עומרית, הנמצאת בצפונה של הארץ, סמוך לכפר סאלד, מתנהלות מאז 1999 בידי משלחת מקולג' מקאליסטר מסנט-פול שבמינסוטה, בהנהלת פרופ' אוורמן, ראש הקתדרה ללימודים קלאסיים, אנשי צוותו וסטודנטים וכותב שורות אלה, המשמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות. אף-כי בשנים שעברו נערכו החפירות באתר כסדרן ומשלחת קולג' מקאליסטר היתה מהבודדות שבין המשלחות הזרות שהגיעו לארץ למרות המצב הביטחוני, נבצר ממנה להגיע השנה, אך חזקה עליה כי תחזור בשנת 2003. החפירות בחורבת עומרית, הנמצאת בצפונה של הארץ, סמוך לכפר סאלד, מתנהלות מאז 1999 בידי משלחת מקולג' מקאליסטר מסנט-פול שבמינסוטה, בהנהלת פרופ' אוורמן, ראש הקתדרה ללימודים קלאסיים, אנשי צוותו וסטודנטים וכותב שורות אלה, המשמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות. אף-כי בשנים שעברו נערכו החפירות באתר כסדרן ומשלחת קולג' מקאליסטר היתה מהבודדות שבין המשלחות הזרות שהגיעו לארץ למרות המצב הביטחוני, נבצר ממנה להגיע השנה, אך חזקה עליה כי תחזור בשנת 2003.
החפירות בחורבת עומרית, הנמצאת בצפונה של הארץ, סמוך לכפר סאלד, מתנהלות מאז 1999 בידי משלחת מקולג' מקאליסטר מסנט-פול שבמינסוטה, בהנהלת פרופ' אוורמן, ראש הקתדרה ללימודים קלאסיים, אנשי צוותו וסטודנטים וכותב שורות אלה, המשמש יועץ למשלחת מטעם רשות העתיקות. אף-כי בשנים שעברו נערכו החפירות באתר כסדרן ומשלחת קולג' מקאליסטר היתה מהבודדות שבין המשלחות הזרות שהגיעו לארץ למרות המצב הביטחוני, נבצר ממנה להגיע השנה, אך חזקה עליה כי תחזור בשנת 2003.
במרכזו של המתחם (הטמנוס), המוקף קיר אבן, נמצאו שרידי המקדש וגרם המדרגות העולה אליו ממזרח. מכל עבריו נמצאו נפולים חלקים אדריכליים גדולי ממדים שהשתייכו למבנה והם מעוטרים בעושר רב. אלה כללו בסיסים, חוליות עמודים, כותרות חופשיות וכותרות אומנות אחוזות מן הסדר הקורינתי, ארכיטרבים, אפריזים וכרכובים מעוטרים בדגמים צמחיים.
במקדש הובחנו שני שלבים: בראשון נבנה מקדש על גבי פודיום נישא (גבי פודיום נישא (14 * 20 מ'), שגובהו כ-2.5 מ' אליו הוביל גרם מדרגות רחב. זהו מקדש אורכי שבחזיתו ארבעה עמודים, אולם כניסה וסלה שברצפתו נתגלתה קריפטה תת-קרקעית שקירותיה מטויחים בטיח צבעוני. בימת המקדש, הבנויה אבני גזית, מעוטרת בפרופילים מעוצבים בתחתיתה ובראשה. זמנו של המקדש הראשון נקבע לסוף המאה הא' לפסה"נ או לראשית המאה הא' לסה"נ, והוא שייך, קרוב לוודאי, למפעלי הבנייה של הורדוס המלך. בראשית המאה הב' לסה"נ הוגדל שטחו של המקדש על-ידי תוספת הסובבת ומרחיבה את הפודיום משלושת עבריו, וגרם המדרגות שבצדו הצפוני הורחב אף הוא. בשלב זה עוטרה חזיתו של המקדש בשישה עמודים, ושורות עמודים מן הסדר הקורינתי סבבו אותו מכל עבר. רבות מכותרותיו גדולות הממדים, כאלה שעיטרו עמודים חופשיים, כמו גם עמודים אחוזים בקירות המקדש, נמצאו נפולים סביבו.
המקדש נהרס ברעידת האדמה של שנת 363 לסה"נ ובשטחו נבנתה בראשית התקופה הביזאנטית קפלה קטנה שעשתה שימוש חוזר באבניו. אף-כי רק חלק מן האתר נחפר עד כה, נראה כי מכל עבריו ישנה מפולת אדירת ממדים המכילה את מירב חלקיו האדריכליים, כמו גם אבני קירותיו בשל ריחוקו ממקום יישוב, לא הוסעו אבניו משם על מנת לשמש בבנייה מחדש בפרק זמן מאוחר יותר. הפודיום נשתמר בשלמותו וכך גם גרם המדרגות העולה אליו. מלבד חלקיו האדריכליים של המקדש, המהווים לפי שעה את עיקר הממצא, נמצאו בחפירה גם שברי פיסול וכתובות. אחת מאלה מאזכרת אולי את אפרודיטה, שפסל שיש בדמותה נמצא לפני שנים בשדות שלמרגלות תל דן הסמוך והיום ניתן לראותו במוזיאון בית אוסישקין. לא מן הנמנע שאת מוצאו של הפסל יש לבקש במקדש שבחורבת עומרית. בתכניתו של המקדש ההולך ונחשף ניתן לראות בברור את שני שלביו שעיקרו של המאוחר שבהם הנו, כאמור, הגדלת שטחו והפיכתו למקדש פריפטראלי המוקף עמודים, מגמה אותה ניתן לראות גם באתרים אחרים כמו מקדשי התאטרון בבית שאן (סקיתופוליס).
תכנית העבודה של משלחת קולג' מקאליסטר כוללת את השלמת חפירתו של המקדש ומתחמו. בדעת החופרים לרכז מאמץ כספי והנדסי לשימור ושחזור המבנה, שעל-פי הנראה היום ניתן יהיה לשקמו במידה רבה ולזכות, לראשונה בארץ, במקדש רומי שלם הניצב באתרו ומהווה פנינה ארכיאולוגית נדירה באזור זה, שפיתוחו התיירותי הואץ מאוד לאחרונה.
זיהויים של האתר והמקדש עדיין לוטים בערפל, זאת מאחר ועד כה לא נחשפה כל כתובת העשויה לסייע לכך. לפי שעה נראה שיש לקשור את המקדש לתחומה של בניאס הסמוכה ועל-כן גם לתולדותיה. בשלהי התקופה ההלניסטית היה האזור חלק מממלכת היטורים עד שבשנת 36 לפסה"נ נמסרה פניון (בניאס) לקליאופטרה, שהחכירה אותה לזנודורוס היטורי. לאחר קרב אקטיום, כאשר העניק אוגוסטוס את הגולן, הבשן והטרכון להורדוס, עברה גם העיר לתחומו. נראה כי יש לראות בכך חלק ממדיניותו של אוגוסטוס לחיזוק הספר המזרחי כנגד הפרתים, שלאחר נצחונו עליהם וביקורו בדמשק ובארץ היטורים ערך תהלוכת ניצחון (טריומף) בחוצות רומא, בהחזירו אליה את נסי הלגיונות. על-פי יוספוס בנה הורדוס אוגוסטאום, מקדש לכבוד הקיסר, אחד משלושה שנבנו בידיו בפניאס, סבסטיה וקיסריה (יוספוס מלח' א, כא, 3). יוספוס, המספר כי המקדש נבנה כולו מאבן לבנה, אינו מציין כי נבנה בפניאס, אלא בטריטוריה של זנודורוס ליד המקום הנקרא פניאון.
הורדוס פיליפוס הבן ייסד במקום עיר והפכה לבירה "קיסריה פיליפי" (יוספוס קדמ' יח, ב, א). במטבעות שנטבעו בעיר מופיע האוגוסטאום שבנה אביו ומיתארו מקדש שבחזיתו ארבעה עמודים וגרם מדרגות. פניאס הוסיפה להיות עיר עצמאית בימיו של אגריפס הראשון (44–37 לסה"נ). אגריפס השני ייסד את העיר מחדש בשנת 61 לסה"נ וקרא לה "נירוניאס קיסריה סבסטיה" (יוספוס קדמ' כ, ט, ד). נמסר כי אספאסיאנוס וטיטוס ביקרו בעיר בזמן המרד הגדול. במאה הב' לסה"נ, בימיו של מרקוס אורליוס, נטבעו בעיר מטבעות עליהם נכתב "קיסריה סבסטיה, עיר קדושה, עיר מקלט ליד {היפו} פניאו". אף הברית החדשה, המציינת את ביקורם של ישו ומאמיניו במקום, משתמשת באותם מונחים ביוונית כיוספוס שמשמעותם …"ליד", "באזור" פניאס.
בתכניתו משקף המקדש את טיפוס האוגוסטאום המקובל בפרק זמן זה לציון פולחן הקיסר, כדוגמת המקדשים שנמצאו בפולה שבקרואטיה ונימס שבדרום צרפת, אף-כי היו לדגם טיפוסים נוספים. יתכן כי יש לראות כאן ניסיון לייצא לרחבי האימפריה הרומית את פולחן אוגוסטוס ורומא וליצור בתוך כך האחדה במבנה הנהוג, מגמה שלה היה הורדוס ללא ספק שותף סמוי. האם יש לראות במקדש בחורבת עומרית את האוגוסטאום שבנה הורדוס לכבוד הקיסר, על אם הדרך הראשית בואכה פניאס, אף כי בפניאס עצמה לא היו באותה שעה מקדש לאל פאן ואף מקדשים לאלים אחרים? נראה כי התשובה לשאלה זו, כמו גם לאחרות, צפונה בשרידיו ההולכים ונגלים של המקדש בחורבת עומרית.