בסמטה הצרה, למרגלות צמד המגדלים (4019 בתכנית), נמצא ריכוז יוצא דופן של ציוד צבאי רומי: חלקי קסדה - מגן לחי מצופה כסף ומצחייה - קצהו של נדן חרב העשוי ברונזה ומצופה זהב וכן חלקי שריון רצועות מסוג lorica segmentata, ממצא נדיר בפרובינקיות המזרחיות. נראה שלא תהיה זו הגזמה לראות במכלול חלק מציודו האבוד או הנטוש של קצין רומי בכיר אשר נפגע במקום זה במהלך ההתקפה הכושלת הראשונה. ממש על גבי הפרצה העיקרית נמצא כלי נשק המשלב קרס לטיפוס על החומה עם כידון, עדות מוחשית לפריצת הרומאים לעיר בנקודה זו. בניגוד למצדה, שם נמצאו מאות קשקשי שריון, בגמלא נמצאו בודדים בלבד, כשאחד מהם מצופה כסף. נמצאו גם מספר פריטי ברונזה: קישוטי נדן-חרב, קישוט של מרכז מגן (ombo), תגיות זיהוי שנשאו את שם יחידתו של החייל ואשר היו מחוברות לפריטי ציוד שונים, ועשרות רבות של כפתורים וקישוטים, הן כאלה ששימשו על שריונות החיילים והן כאלה שמוכרים מציודם של סוסי לחימה. למרגלות החומה נמצאו מספר פריטי בזלת שהמאפיין את רובם הוא מתאר עגול. בין היתר נמצאו אבני גלילה להידוק העפר על גגות הבתים ואבני רחיים של חמור. נראה שפריטים אלה שימשו את המגינים כאבני דרדור לפגיעה ברומאים שעמדו מתחת לחומה. יש לציין גם את מציאתם של מסמרים רבים למרגלות החומה. ייתכן שלפחות חלק מהם חיבר את מכונות המלחמה, את המגדלים ואת הסולמות ששימשו את הרומאים במצור.
אין ספק שנעשה שימוש גם באבני קלע לרגימה. בדברי יוסף בן מתתיהו אנו מוצאים אזכור מפורש לקלעים, כשהוא מתאר כיצד קלע אחד ממגני העיר אבן במרפקו של המלך אגריפס, שבא לשכנע את המורדים להכנע (מלח' ד:א:ג). אבני הקלע היו חלוקי נחל לא מעובדים. סלע הניאוגן של הרכס מלא חלוקים בגדלים שונים ואלה נחשפים על פני השטח עם הבלייה הטבעית ואין כל אפשרות לבודד את אלה ששימשו כאבני קלע מן החלוקים הטבעיים הפזורים ברחבי העיר.