למרות שבחפירות של גוטמן נופה כל העפר שנחפר, כמות הממצאים הייתה דלה יחסית. נראה לנו שהחיילים הרומיים, לאחר שכבשו את העיר, בזזוה ביסודיות ולקחו כל חפץ בעל ערך. מעט הממצאים שנותרו מעניינים, ואפשר ללמוד מהם על החיים בעיר. הממצא הנפוץ ביותר הוא כמובן החרסים — שברי כלי החרס ששימשו את התושבים בחיי היום-יום. נמצאו עשרות אלפי שברים, שנאספו ומוינו בקפדנות. מקצת הכלים 'רופאו' ,מעטים נמצאו תמימים. בחפירה נמצאו כל סוגי כלי החרס אשר היו בשימוש בימי הבית השני, החל מקנקני מסחר, סירי בישול וכלי שולחן וכלה בכלי יבוא מהודרים, בפכיות ובקבוקוני בושם. במחקרים פטרוגרפיים התברר שמקורם של חלק גדול מן הכלים הוא מקומי; הוא יוצר מחומר שמוצאו בסביבה הקרובה. באשר למיקומו של בית היוצר של העיר, יש בידינו כעת השערה שאין לה עדיין סימוכין. חלק אחר של הכלים נוצר בכפר חנניה שבגליל, הידוע ממקורותינו כמרכז גדול ליצור כלי חרס. בין כלי היבוא אפשר למצוא קערות טרה סיגילטה, שתי אמפורות מספרד (לעיל) ונרות מאסיה הקטנה. נמצאו גם מספר שברים קטנים של כלי חרס מזוגגים שהגיעו מאזורים שבשליטת הפרתים. ברחבי העיר נמצאו בעיקר נרות 'מקורצפים' (הרודיאנים), שהיו נפוצים בארץ מסוף המאה הא’ לפני סה"נ ועד לחורבן הבית (על נר זה להלן). בנוסף לכך התגלה מספר מועט יחסית של נרות מעוטרים מן התקופה ההלניסטית, והללו נמצאו בעיקר ברובע החשמונאי.
נמצאו גם שרידים מארוחותיהם של תושבי העיר: אלפי עצמות בעלי-חיים: עזים, בקר, כבשים, עופות, גמלים ואף חזירים! נמצאו מאות גלעיני זיתים ומעט גלעיני תמרים ושקדים. הממצא של חומרים אורגניים בגמלא הוא דל בגלל האקלים הלח. בדיקת חלקיקי העץ העלתה כי רובם היו עצי זית ואלה ארץ-ישראלית. נמצאו גם שרידים של אלון התבור, חרוב, אלה אטלנטית, אורן הגלעין ושיזף. פרט לאורן הגלעין, גדלים כל מיני עצים אלה גם היום ברמת-הגולן. חריג בין מיני העצים הוא שיטה סלילנית, ששרידיה התגלו בבית הבד ברובע המערבי. מין זה גדל רק בדרום הארץ, והואיל והוא עץ קשיח במיוחד, ייתכן שהובא לשימוש בחלקים הנעים של בית הבד כדוגמת צירי המפרכה.