מוקדש לזכרו של שמריה גוטמן— מחנך, ארכיאולוג ואדם (1909–1996)
גמלא לא זכתה אמנם ליחסי הציבור להם זכתה מצדה, אך ברור שהיא אחד האתרים החשובים לחקר תולדות שלהי תקופת הבית השני בכלל והמרד הגדול בפרט. כעת, עם חידוש החפירות באתר, במסגרת פיתוח לצורכי תיירות, הגיע הזמן להציג לראשונה בפני קוראי קדמוניות את גמלא ואת החידושים בחקר האתר. כיוון שחפירות גמלא פורסמו בעבר על ידי שמריה גוטמן על במות אחדות, נצמצם במאמר זה את התיאור הפיזי של השטחים והבניינים שנחפרו, למעט מכלולים חשובים במיוחד, ונתרכז בהצגת סיכום ודיון על כל המידע שנצטבר על גמלא כפי שאנחנו מבינים אותה היום, לאור החפירות ובעקבות המקורות.
אם כי המאמר משקף בכללו את תוצאות מחקריו של גוטמן, ישנם בו נושאים שהמחברים חולקים עליו, וזאת בעקבות מידע חדש שנצטבר מן החפירה או מעיבוד החומר, הנמצא עתה בעיצומו. *
מאחר והמקום לא נושב עוד לאחר כיבושו על ידי לגיונותיו של אספסיאנוס בסתיו 67 לסה"נ, הרי שהוא האתר היחיד של עיר יהודית מתקופת בית שני שניתן להלך בו כיום, להתרשם מאופיו ולראות בעין את קיומו ואת סופו. אף שמרבית שטחה של גמלא טרם נחפר, ניתן לומר לאחר 17 עונות חפירה כי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכיאולוגי משלימים זה את זה באורח מופלא. לא נתעלם כמובן מחשיבותן העצומה של מצדה ויודפת בחקר המרד הגדול ובהמשך הדברים נשווה בין הממצא בגמלא לבין הממצא מאתרים אלה.