במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2003 ביצעה רשות העתיקות חפירת הצלה נרחבת בתוואי כביש מתוכנן הממוקם בפאתי בית שאן לכיוון דרום. החפירה נוהלה על ידי ווליד אטרש ואמיר גולני והוזמנה על ידי משרד השיכון והבינוי עקב תוכניות לבניית שכונת מגורים חדשה באזור. לחפירה קדמה חפירת בדיקה במקום שנוהלה על ידי ווליד אטרש מטעם רשות העתיקות במהלך יולי-אוגוסט 2003.
האתר זוהה לראשונה על ידי נחמיה צורי אשר ליקט על פני השטח חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. גודל האתר מוערך בכ- 7-6 דונם והוא ממוקם על גבי גבעה נמוכה, היום כ - 2-1 מטר מעל סביבתה הקרובה. בפרויקט הנוכחי נחשף כדונם מן האתר בחפירה אשר חצתה אותו מקצהו הצפוני לדרומי. בחפירות נחשף ישוב כפרי מתקופת הברונזה התיכונה IIב' וכן בית קברות מהתקופה הפרסית ומספר סרקופאגים מהתקופה הרומית.
בתקופה זו נוסד במקום ישוב כפרי. לא נמצאה עדות לקיום ישוב מתקופה קדומה יותר, אך יתכן שבקרבת מקום ישנו אתר כלקוליתי. בחפירה זוהתה שכבת ישוב אחת ובה שני שלבי בניה. קירות הבתים נבנו מאבני טרוורטין מקומיות והושתתו ישירות על גבי הקרקע הבתולה ולעיתים אף שוקעו מעט בתוכה. חלק מן הקירות נבנו מלבני בוץ.
ניתוח ראשוני של הארכיטקטורה מצביע על קיום של כשש יחידות בניה נפרדות אשר נחשפו בחלקן בלבד בתוך שטח החפירה. אחת היחידות נחשפה כמעט בשלמותה וכללה מקבץ של חדרים המתחברים ביניהם והצמודים לחצר גדולה אשר נתחמה בקיר ממערב. בחלק מן היחידות ניתן להבחין גם כן במכלול של חדרים וחצר צמודה אשר לרוב כללה טאבון אפיה. יחידות הבניה הופרדו זו מזו על ידי סמטאות ושטחים פתוחים. בשלב מאוחר יותר ניתן להבחין בהצטופפות הישוב כאשר נוספו עוד קירות וחדרים לאלו אשר נבנו מקודם, ובחלק מן המקומות אף זוהו שני מפלסי רצפות. תוספות הבניה של השלב המאוחר היו ברובן באיכות ירודה יותר מהבניה של השלב הקדום.
מן השלב המאוחר נתגלו 12 קברים, כולם מתחת לרצפות בתוך הבתים וגם מחוצה להם. כעשרה מהקברים היו של תינוקות בתוך קנקן, לרוב עם מנחות כלי חרס קטנים בתוך הקנקן. שניים מהקבורים היו של בוגרים, אחד בתנוחה מכווצת ואחד ישרה.
הממצא משני השכבות זהה באופיו ומהווה מכלול הומוגני של ישוב כפרי. ממצא כלי החרס, כלי האבן וכלי הצור היינו דומסטי לחלוטין ונטול כלי פולחן וכלים עדינים ומיוחדים (FINE WARES) או כלי יבוא המוכרים מקברים ומחפירות אשר נערכו במרכזים עירוניים. זהו מכלול האופייני לפעילות בישוב כפרי המתקיים מפעילות חקלאית.
חשיבות החפירה טמונה בעובדה שאין באתר שרידי התיישבות קדומים יותר או מאוחרים יותר ולכן, הממצא משקף מכלול "נקי" אשר יכול לאפיין בברור את התקופה באזור זה. בנוסף, החשיפה הנרחבת של ישוב כפרי הנה ייחודית, ומאפשרת הבנה רחבה ומעמיקה יותר של יחידות בניה ותפרוסתם המרחבית בישובים כפריים של התקופה.
לאחר נטישה ממושכת, האתר היה לבית קברות בתקופה הפרסית. כ19- קברים אותרו בחלק המרכזי של שטח החפירה וכללו קבורה ראשונית של בודדים, רובם באוריינטאציה מזרח-מערב ושניים בכיוון צפון-דרום. הנקברים נטמנו באדמה בעומק שבין 1.00-0.5 וברוב המקרים, שורת אבני שדה הונחה על גבי המת ולעיתים גם סביבו. חלק מהקברים אופיינו על ידי קנקן להובלה ימית דמוי "טורפדו" ובעל ידית אחת אשר נמצא בסמיכות למת. מנחות נוספים כללו פכיות ופכים מחרס ובמקרה אחד נתגלתה בסמיכות לזרוע הנקבר אצעדה מנחושת ועליה תחמוצת ובה שאריות של בד.
לאחר כ800- שנה המקום שב לשמש לקבורה בתקופה הרומית. בחלקו הדרומי של החפירה נתגלו כחמישה סארקופאגים (ארון קבורה לגופה שלמה המסותת מאבן). כל הסארקופאגים נפגעו קשות משדידה ומפעולות חריש שהותירו רק את חלקם התחתון של הארונות במקומם. בתוך תחתית הסארקופאגים נמצאו מעט עצמות אשר חלקן היו שרופות, שיניים, חרוזים וחפצי מתכת שונים. יתכן וממצא של עצמות בני אדם ומספר קנקנים ופכים שנמצאו פזורים בקרבת הארונות מעידים על שדידת תכולתם בעבר.