במכלול הכתבים, שנתגלו במערות שבסביבתה של חורבת קומרן, יש שפע של תעודות יהודיות, שנכתבו למן המאה הג' לפסה"נ עד שנת 68 לסה"נ. בתעודות אלה משתקפת פעילות ספרותית ורוחנית עשירה של יהודי ארץ-ישראל בימי הבית השני. אופיים של הכתבים מגוון, אולם ברובם ניכרת זיקה ברורה לענייני דת ואמונה. הכתבים נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: ספרי מקרא או חלקים מהם; חיבורים חיצוניים; חיבורים של בני הכת. ממחקרם של הכתבים עולה, שקווי התיחום בין הקבוצות הללו פעמים רבות אינם ברורים.
ביצירות המקראיות שבמכלול זה ישנם נוסחים של ספרי המקרא, שהם אולי הקדומים ביותר שהגיעו לידינו. רובם של ספרי המקרא מיוצג במכלול, וביניהם יש מספר ניכר של העתקות של ספרים מסוימים, בעוד מאחרים שרדו קטעים או אך פיסות יחידות. הנוסחים של ספרי המקרא יש שהם דומים לנוסח המסורה, אולם יש גם נוסחים חריגים. למשל, חלק מן הקטעים מספר שמואל שנתגלו במערה 4, כמוהם כנוסח של תרגום השבעים – תרגום של התנ"ך ליוונית מן המאות הג'-הב' לפסה"נ; ואכן, בין הכתבים מאזור חורבת קומרן נמצאו גם העתקות של קטעים מתרגום זה, בלשון היוונית.
על-פי נוסחיהן של המגילות המקראיות אפשר להציע קריאה חדשה של חלקים מספרי המקרא; הדבר מסייע, ככלל, לשחזור של ראשית גיבושו של נוסח המסורה. חשיבות נודעת גם לעובדה, שכמה מן ההעתקות של ספרי המקרא, בהן מגילת ויקרא, נכתבו בכתב העברי הקדום, ולא בכתב שרווח במאות השנים האחרונות לקיומו של הבית השני.
במכלול הכתבים ישנו מספר רב של יצירות חיצוניות וסבדו-אפיגרפיות – חיבורים יהודיים בארמית ובעברית מימי הבית השני, מהם שלא נודעו עד גילויים באזור זה של מדבר יהודה. יצירות אלה, שלא נכללו בנוסח הקאנוני של התנ"ך, נשתמרו על-ידי עדות נוצריות שונות בנוסחים מתורגמים ללשונות שונות (יוונית, געז, סורית, ארמנית ועוד).
קבוצת הכתבים של בני הכת היא המקורית והייחודית בין הכתבים מאזור חורבת קומרן. הרוב המכריע של חיבורים אל לא נודע כלל, למעשה, קודם לגילוי המגילות בשנים 1947-1956, למעט ברית דמשק, חיבור שעד התגליות האמורות לא זוהה זיהוי ודאי. החיבורים של בני הכת הם אוסף מגוון מאוד, שבו מתגלים המנהגים והאמונות של קהילה יראת-שמים, שמרכזה היה, כנראה, ביישוב שבחורבת קורמן. בחיבורים הללו – רובם חובר, ככל הנראה למן הרבע האחרון של המאה הב' לפסה"נ ואילך – נכללים חוקים ותקנות, פרשנות לספרי המקרא, חזיונות של אחרית הימים ויצירות ליטורגיות.
בקבצים של החוקים וההלכות משתקפים מנהגי הכת ואורחות-חייה. דוגמאות לסוג זה של חיבורים הם ברית דמשק, סרך היחד ומקצת מעשי התורה. בהלכה המשתקפת בקבצים אלה יש דמיון רב להלכה היהודית המסורתית, כפי שזו גובשה מאוחר יותר במשנה.
חיבורים ליטורגיים הם אוסף בולט בכתבי הכת, שכן לתפילה בתקופה ההיא היה תפקיד מרכז. במגילת ההודיות שני סוגי מזמורים: האחד – מזמורים בעלי אופי אישי, והשני – מזמורים בעלי אופי ציבורי.
יצירות רבות אחרות ראויות שיוזכרו, אולם גם בסקירה קצרה זו יש כדי להציג את מגילות מדבר יהודה כמכלול כתבים מיוחד במינו, המעשיר את ידיעותינו על פרק-זמן מרתק ורב-חשיבות בתולדותיו של עם ישראל.
קישור לספרית הקונגרס