הרצאה זו תדון בארכיאולוגיה של תקופת הברזל 2א' ובעיקר בחלקה המוקדם. במחקריהם הקרמיים חילקו הרצוג וזינגר-אביץ את תקופת הברזל 2א' לשני שלבים, מוקדם ומאוחר, בהתבסס על המכלולים הקרמיים הייחודיים לכל אחד מהשלבים. על שכבות היישוב בדרום הארץ שיש לייחסם לשלב המוקדם נמנות: לכיש V, תל משוש I-II, באר שבע VII, תל בטש IV, תל צפית V ותל ערד XII. על אתרים אלו יש להוסיף גם את אתרי הר הנגב, שהעדויות על תיארוכם לשלהי המאה העשירית לפנה"ס עולות מהממצא הקרמי וממחקרי פחמן 14 מהשנים האחרונות. הקבלת אתרי הר הנגב לתל ערד שכבה XII עולה בקנה אחד עם חשיבות הנגב ברשימת שישק, המתעדת את מסע המלחמה המצרי לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-י' לפנה"ס.
העניין המצרי באתרי הר הנגב אינו מובן מאליו. גודלם של האתרים, מיקומם הנידח ודלות הממצא בהם, אינם מצדיקים מסע מלחמה לאזור מדברי וקשה. ההשערה כי הגישה לנחושת היא שעמדה בבסיס גל ההתיישבות בהר הנגב בתקופה זו והיא זו שאף עוררה את התעניינות המצרים, ראויה לבחינה מחודשת עם התבהרותו של הקונטקסט הארכיאולוגי של תקופת הברזל 2א' המוקדם.
מבט השוואתי בין אתרי הר הנגב לאתרים העיקריים של תקופה זו, לרבות בעבר הירדן המזרחי, יתבסס בעיקר על השרידים הארכיטקטוניים לאור דלות הממצא האחר. סקירת אתרי הר הנגב מגלה מגוון של דגמי יישוב: בחלקם קיימת התפתחות והמשכיות מדגמי היישוב של תקופת הברזל 1, ובחלקם ניכרת חדשנות שננסה לעמוד על מקורה.