רבים הם המחקרים ההיסטוריים והכרטוגראפיים העוסקים בחקר מפות, תרשימים ותיאורי מסע, בניסיון לדלות מידע אודות ארץ ישראל ואתריה בתקופות השונות. פעמים רבות נבחן מידע זה במטרה להעריך את אמינותו ורמת דיוקו, בהשוואה לידיעותינו היום. גישה ביקורתית זו מתעלמת לעיתים מן העובדה שכל מפה משקפת את ידיעותיהם והשקפותיהם הגיאוגרפיות של הנוסעים ואת המטרה לשמה צוירה המפה. לכן, כל מפה מהווה תעודה יקרת ערך המתארת ומתעדת נופים שהשתנו קושי רב קיים לגבי ישובים וערים עתיקות שנושבו ברציפות במשך מאות ואלפי שנים. במקרים אלה יש חשיבות רבה לשילוב תחומי מחקר נוספים כמו ארכיאולוגיה, שיטות מיפוי (GIS) ועוד.
נמל עכו שימש במשך אלפי השנים האחרונות שער כניסה לארץ ישראל, אליו הגיעו בקביעות כלי שייט מסחריים וצבאיים מכל רחבי הים התיכון. על מרכזיותו של נמל עכו וחשיבותו למדים אנו ממסורת רצופה של תיאור ורישום הנמל ודרכי הגישה אליו. חלק ניכר ממפות אלו נבדקו על פי אמות מידה כרטוגרפיות ותרמו תרומה מכרעת להכרת העיר ולחשיפת יסודותיה הארכיאולוגיים וההיסטוריים.
בשנים 2008- 2010 נערכו עבודות לשימור חומת הים הדרומית של עכו בליווי ארכיאולוגי של היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. החפירות הארכיאולוגיות, שנמשכו מחוף הסוסים לאורך החומה (באורך כ- 200 מ'), היו מעין חתך בדיקה ארוך, שפתח בפנינו צוהר ללימוד ולהבנת יחסי הים והיבשה בעכו (מפלסי ים), תחומי השתרעות הנמל, שיטות בניית חומת הים וכן הזדמנה לנו האפשרות לבדוק את היחס בין המפות ההיסטוריות לממצא הארכיאולוגי .
בחפירות נחשפו חלקי מבנים ומתקנים בעלי חשיבות גדולה להבנת האתר והשכבות הארכיאולוגיות.
אחד הממצאים החשובים שהתגלו הוא קטע רציף הלניסטי. מניתוח שיטות הבניה של החומה והשכבות הארכיאולוגיות עולה כי הרציף היה ידוע למתכנני החומה העות'מאניים והם השתמשו בו כיסודותיה. עוד נמצא כי בין הקצה הצפוני של הרציף ויסודות בורג' אל סולטאן שנבנו על גבי סלע האם, בעומק 2.6- מתחת לפני הים, נבנתה סוללה עות'מאנית יצוקה שהושתתה על סלע האם.
במפת עכו ששורטטה על ידי מאחולי וג'והנס בספרם "מדריך עכו" מ-1946, סומן מזח קדום בדיוק במקום בו נחשף הרציף ההלניסטי. עיון במפות היסטוריות כמו במפת M.E.G. Rey מ- 1871 ובמפות צרפתיות צבאיות המתארות את מיקום יחידות הצבא בעכו וכן במפת ז'אקוטן (1818), מסומנים שני נמלים פנימיים. האחד באזור חאן אל עומדן והשני ברובע הוונציאני.
לאחר סריקת המפות והתאמתן, והשלכתן על אורטופוטו במערכת GIS, הסתבר כי המקום המסומן כנמל פנימי הוא בתחומי חאן אל שווארדה. השוואת המידע מהמפות ומהממצאים הארכיאולוגים מצביע, כי פתח הכניסה לנמל הפנימי היה ממוקם בין הבורג' לבין הרציף ההלניסטי. רוחב הפתח במקום זה הוא כ- 26 מ'. נראה כי מקום זה היה נקי משפכים ומחול ואפשר כניסה של כלי שייט קטנים למעגן הפנימי. ראוי לציין, כי מקום זה הוא היחידי לאורך חומת הים הדרומית בו בנו העות'מאנים סוללה מלאכותית המושתתת על סלע האם. ממצא זה מחזק את הטענה שאזור פתח הכניסה היה עמוק ונקי.
לאור הצלחת בדיקת הנתונים מהמפה ההיסטורית ומהממצא הארכיאולוגי החלטנו לנסות ולאתר את מיקומה של החומה הצלבנית הדרומית של עכו. לצורך זה בחנו מפות אחדות המבוססות על מפות היסטוריות עליהן מסומן תוואי החומה והמגדלים, כדוגמת מפת מאחולי וג'והנס 1946, Muller-Wiener מ- 1966. בבדיקה הותאמו והוכנסו המפות כשכבת GIS למערכת הניווט בספינה ובוצעו בדיקות ארכיאולוגיות ראשוניות באמצעות צוללים ומערכת דיקורים. במהלך הבדיקות אותרו יסודות מבנה במקום שסומן על ידי Muller-Wiener . איתור המבנה בשטח, במקום בו סומן התוואי על גבי המפה, מעלה את האפשרות שמדובר בחלק ממערך הביצורים הצלבניים. מאחר ושרידי המבנה קבורים מתחת לחול דרושה חפירה ארכיאולוגית לחשיפת המבנה ולעמידה על טיבו ואופיו.
הממצאים המוצגים בהרצאה זו הם תוצאה של מחקר ראשוני המבוסס על חפירות ובדיקות ארכיאולוגיות ועל עדויות היסטוריות הנמשכות בימים אלו בחומת הים הדרומית של עכו, ומיועדות להסתיים בנמל הדייג בשנת 2012.