בשנת 59/60 לסה"נ פרץ מאבק אלים בין היוונים-סורים ליהודים בקיסריה בעניין הזכויות האזרחיות. הדבר מתואר בשני מקומות אצל יוסף בן-מתתיהו (תולדות מלחמת היהודים ב', 266-270, 284-292, וקדמוניות היהודים כ', 173-178, 182-184). על אף ההבדלים ביניהם, עיקרי הדברים הם אלה: היהודים, שחיו פזורים בכל רחבי העיר והיו עשירים וחזקים מיריביהם, טענו שלהם הבכורה בעיר, משום שהורדוס מייסד קיסריה היה ממוצא יהודי. היוונים-סורים ראו עצמם כצאצאי מגדל סטרטון שקדמה לקיסריה, ובעיר זו לא היה אף יהודי, כך טענו, ולכן להם הבכורה. המחלוקת הפכה לסכסוך אלים ולשפיכות דמים ברחובות העיר ובאגורה. התערבותו של המושל פליקס רק החריפה את המצב ולכן פנו הצדדים לרומא ושטחו טענותיהם בפני הקיסר נירון. זה ביטל את האיסופוליטיאה (isopoliteia) שהייתה ליהודים עד אז, והשלטון בעיר נמסר לידי היוונים-סורים. במקורות הרומיים הרשמיים נודעה לפיכך העיר כקיסריה מריטימה, קיסריה של פלסטינה, או קיסריה סטרטוניס; לא קיסריה של הורדוס.
לחיזוק טענתם נסמכו היוונים-סורים כנראה על מיתוס הייסוד של העיר על ידי סטרטון, שעל שמו נקראה מגדל סטרטון. מיתוס זה לא שרד בשום מקור כתוב, אך עיקריו מוצגים בשלוש סצנות על גביע ברונזה מן המאה הרביעית לסה"נ שמקורו כנראה בקיסריה והמצוי כיום בלובר בפריז.
בהרצאה יתואר הרקע העירוני למאבק בין היהודים ליוונים-סורים בקיסריה, תוצג השתלשלותו של המאבק, ויובא מיתוס הייסוד של מגדל סטרטון כפי שמוצג על גביע הלובר.