הדברים שלפנינו אינם בגדר הרצאה מלומדת ומגובשת על דברים שכבר נחקרו די הצורך אלא הצעה למסגרת, שרטוט בקווים ראשוניים וגסים, של מערכת צירים גיאוגרפית, היסטורית וארכיאולוגית שתשמש כשלד לדיון מחקרי נרחב בגיאוגרפיה ההיסטורית, בתולדות היישוב ובארכיאולוגיה של אזור החוף.


במרכז הדברים תעמוד רשימה של נושאים ושאלות שחייבת להתבסס על מחקרים פרטניים של נתונים גיאוגרפיים, אתרים ארכיאולוגיים וממצאיהם, ומקורות היסטוריים בני התקופות השונות. כוונתה של רשימת הנושאים והשאלות לשמש כשלד לחיבור הפרטים הרבים והמגוונים, מתחומי מחקר שונים ומתקופות שונות. שילובם של הפרטים והממצאים יחד יוכלו להאיר את עינינו בתמונה היישובית של האזור הן באמצעות חתכי הרוחב התקופתיים והן באמצעות חתכי האורך הנושאיים.

המסגרות לשאלות נוסחו על פי דרך חלוקה מסוימת, שאינה מעוגנת בתקופה מסוימת, אלא כמערכת שאלות פתוחה, שניתן בוודאי להוסיף לה שאלות רבות ואף לערוך את השאלות במקבצים שונים מאלה שיוצעו להלן. בחלק מהשאלות יוצגו דוגמאות ידועות של ממצאים ומקורות המעידים על ערכן של השאלות ולחלק אחר אני מקווה שנשמע כאן, היום, ובוודאי בעתיד, על דוגמאות שימלאו את מסגרת המחקר המוצעת, ישלימו פערים ואף יוסיפו שאלות חדשות שלא יעלו להלן.
1. התשתית הגיאוגרפית הפיסית: קו החוף, רצועת החולות, רכסי הכורכר, שפכי הנחלים.
2. הים ואוצרותיו כמשאב כלכלי: דיג, חלזונות הארגמן, כלכלת נמל.
3. המערך היישובי והרכבו: ערי חוף וערי פנים, ערים ותחומיהן.
4. המערך העירוני של ערי החוף: הנמל ומתקניו, המבנה הפנים עירוני, ביצורי החוף וביצורים הפונים פנימה.
5. אזור החוף כקו מגע תרבותי – היבטים של תרבות חומרית: כלי יבוא, חומרי גלם שהובאו דרך הים, היצוא.
6. אזור החוף כקו מגע תרבותי – היבטים של תרבות שאינה חומרית: פולחן, שפה, והשכלה.
7. אזור החוף כקו של ספר ועוינות: ביצורים וקרבות; ירידה יישובית והרס באזור החוף.