במדינת ישראל מוכרים כ-30,000 אתרי עתיקות, האוצרים בחובם מידע על אלפי שנות התפתחות ויצירה של התרבות האנושית. רוב אתרי עתיקות נמצאים בשטחים פתוחים, באתרים שאין בהם שמירה, גידור או שילוט, וככאלה הם נגישים לכול. אתרי העתיקות הם משאב בלתי מתחדש, וכל חפירה לא-מבוקרת בהם משמידה עדויות היסטוריות ותרבותיות, שאי אפשר לשחזרן. מדי שנה נפגעים מאות אתרים משודדים וממחפשי אוצרות, החופרים בהם במטרה לגלות עתיקות יקרות-ערך לצורכי מסחר ואספנות. פעולת השודדים מדלדלת את משאבי העתיקות הלאומיים ומוחקת דפים שלמים של היסטוריה אנושית ותרבותית. בעוד אנשי המחקר וכלל הציבור רואים בעתיקות נכסי תרבות יקרי-ערך השייכים לכלל, אחרים סוחרים בהן למען בצע כסף. בישראל פועל שוק עתיקות מפותח משום שבמדינה מותר המסחר בעתיקות על פי חוק. בישראל פועלת מערכת משומנת, המזינה והמפעילה את שוק העתיקות. בתחתית המדרג פועלים עשרות "חופרים", המאורגנים בחוליות המונות חמישה עד עשרה אנשים. אלה יוצאים באישון לילה מהכפרים שמעבר לקו הירוק, בייחוד מאלה שבאזור שפלת יהודה. החוליות חודרות לשטח ישראל עם כלי חפירה וציוד משוכלל לגילוי מתכות, ומבצעות חפירות לא-חוקיות לגילוי עתיקות. ה"חופרים" פורצים, הורסים ובוזזים את כל הנקרה בדרכם ומותירים אחריהם נזקים בלתי הפיכים. האתרים המועדפים לביזה ולהרס הם בעיקר אתרי יישוב וקבורה יהודיים מימי הבית השני, שנמצאים בהם מטבעות נדירים מימי המרידות ברומאים, שערכם רב בשוק העתיקות הבין-לאומי.
היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות נמצאת בחזית המאבק בשוד ובשודדי העתיקות, במתווכים ובסוחרים הבלתי-מורשים. יחידה זו, שכל אנשיה קצינים במילואים ביחידות השדה, עובדת בכל ימות השנה, תוך שימוש בשיטות ובטכניקות עבודה מיוחדות. לאנשיה סמכות לעצור חשודים, לנהל חקירות ולבצע חיפושים. אנשי היחידה נעזרים בסייענים, במקורות מודיעין ובגופי אכיפה ממלכתיים לביצוע משימותיהם. לרשות העתיקות מחלקת תביעות, המגישה כתבי אישום נגד החשודים. מדי שנה נתפסים בעבירות שוד עתיקות מאות חשודים, רובם נשפטים, מורשעים ונידונים לתקופות מאסר או נקנסים בקנסות כספיים. היות שאזור מודיעין רווי אתרי עתיקות שערכם ההיסטורי רב, לרבות אתרים מימי הבית השני, האזור נגוע בתופעת שוד העתיקות באופן מיוחד. ההרצאה תתמקד במלחמה ללא פשרות של רשות העתיקות כנגד התופעה.