הגמה (אבן חן מגולפת שהיתה ככל הנראה משובצת בטבעת חותם) נתגלתה בעת חפירתו של מבנה ציבור גדול מהתקופה ההלניסטית. המוטיב החקוק בה זוהה ע"י ד"ר ג'סיקה ניטשקה – פרופסור לארכיאולוגיה קלאסית באוניברסיטת גורג'טאון בוושינגטון - כפרוטומה של אלכסנדר הגדול. זיהוי זה אושר ע"י פרופ' א. סטיוארט מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי – מומחה בינלאומי שכתב ספר על דיוקנאות של אלכסנדר.
למרות מידותיה הקטנטנות – אורך פחות מסנטימטר ורוחב פחות מחצי – הצליח האמן לעצב את דמות אלכסנדר על כל מאפייניה. המלך מתואר כצעיר נמרץ, בעל סנטר חד ואף ישר ושיער ארוך ומתולתל המוחזק בכתר.
אלכסנדר היה כנראה היווני הראשון שהזמין אמנים לתאר את דמותו – כחלק מפולחן אישיות שהפך לכלי תעמולה בו משתמשים מלכים ודיקטטורים מאז ועד היום. האמנים שילבו בתחכום קוים מדמותו האמיתית של השליט עם אידיאל היופי הקלאסי של האמנות היוונית ועם מאפייני מלכות (בדמות שלפנינו – הכתר) ואף אלוהות הלקוחים מעולם הדימויים של אמנות יוון והמזרח הקדמון. בכך ביקש כנראה לקבל לגיטימציה בעיני כלל נתיני האימפריה שכבש. הדיוקנאות הללו הופצו ברחבי הממלכה על גבי פסלים ופסיפסים שהוצבו במקומות ציבוריים, מטבעות וחותמות. דיוקנו של אלכסנדר נשאר מוטיב פופולארי גם בדורות שלאחר מותו – הן כמוטיב עצמאי והן כמושא לחיקוי. דמותו של הכובש הצעיר הפכה לסמל של גברות, גבורה, ומלכות אידיאלית. שליטים הלניסטיים מאוחרים יותר בקשו לנכס את התכונות הללו בכך שהזמינו דיוקנאות של עצמם בדמות אלכסנדר.
הגמה שנמצאה בדור חשובה משני טעמים. ראשית – היא נמצאה בתוך מבנה מהתקופה, בחפירה ארכיאולוגית סדורה. מקורם של רוב הפורטרטים של אלכסנדר הפזורים במוזיאונים ברחבי העולם אינו ידוע. שנית – מפתיע שיצירת מופת כזו נמצאה דוקא בארץ ישראל – שהיתה בשולי העולם ההלניסטי. מקובל להניח שאמנים מהשורה הראשונה – כמו זה שגילף את דמותו של אלכסנדר בגמה הזו – פעלו בעיקר בחסות חצרות המלכים הגדולים; ביוון עצמה, ובבירות המרכזיות – אלכסנדריה במצרים וסלאוקיה בסוריה. מסתבר, שגם אליטות מקומיות במרכזים משניים כגון דור יכלו להרשות לעצמם – וידעו להעריך – אמנות עלית. דור היתה עיר הנמל העיקרית בחוף השרון מתקופת הברונזה התיכונה (בערך 2000 לפניה"ס) ועד לעלית קיסריה בתקופה הרומית. אלכסנדר מוקדון עבר כנראה דרך דור בשנת 332 לפניה"ס, לאחר כיבוש צור בעת מסעו למצרים. נראה שהעיר נפלה לידיו ללא התנגדות. מאז ועד לכיבושה בידי אלכסנדר ינאי החשמונאי (בערך ב 100- לפניה"ס) היתה דור מעוז של האוכלוסיה הנכרית המיוונת בארץ ישראל.
המשלחת הארכיאולוגית החופרת בתל דור מזה כמעט שלושים שנה סיימה זה לא מכבר את עונת החפירות של 2009 . החפירה משותפת למספר מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. כ 100- אנשי מקצוע, סטודנטים ומתנדבים השתתפו בחפירות השנה. הגמה מוצגת לקהל במוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים, לרגלי התל.