ערב צום ט' באב התגלתה בחפירות בסמוך לשער ציון כתובת ייחודית בארמית, שכנראה שימשה כקמע. הכתובת - וגילויים נוספים - נחשפו בחפירות שמקיימים פרופ' שמעון גיבסון ופרופ' ג'יימס טיבור מאוניברסיטת צפון קרולינה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכות הקיץ בתחומי גן לאומי סובב חומות ירושלים ובסמוך לשער ציון שבירושלים נמצאה כתובת ייחודית בת עשר שורות בשפה הארמית. הכתובת נחרתה על גבי כלי אבן מימי הבית השני (כוס מדידה) ששימשה על פי דעת החוקרים לטהרה. רק קומץ של כתובות מסוג זה נחשפו עד כה במהלך חפירות ארכיאולוגיות מוסדרות. על פענוח הכתובת הארמית החדשה המתוארכת למאה הראשונה לספירה שוקדים בימים אלה צוות של מומחים. על אף שהאותיות נראות בברור על פני הכלי, זהו סגנון כתיבה קורסיבי (מעין כתב יד) המקשה את הפענוח. ההערכה היא שפענוח מלא של הכתובת יארך כחצי שנה.
את החפירות מנהלים פרופסור שמעון גיבסון ופרופסור ג'יימס טיבור מאוניברסיטת צפון קרולינה שבשרלוט ובתיאום עם אביתר כהן וד"ר צביקה צוק מרשות הטבע והגנים. במהלך החפירות התגלה רצף של מבנים מימי הבית הראשון והשני, ומהתקופות הביזאנטית והמוסלמית הקדומה. מימי הבית השני מצאו הארכיאולוגים מערכת בתי מגורים ובה מקווה טהרה ולו תקרת קמרון שהשתמרה במלואה באופן מפליא. באותו מבנה נמצאו שלושה תנורי אפיה בשכבת חורבן המתוארכת לשנת שבעים, השנה בה טיטוס וחיילי הלגיון הרומי כבשו את העיר. הארכיאולוגים סוברים כי באזור זה של הר ציון התגוררו בשלהי הבית השני עשירי העיר ומשפחות הכוהנים. בהקשר זה מעניין לציין כי במהלך החפירות החדשות בהר ציון התגלו עד כה כעשר קונכיות של חלזון הארגמן שככל הנראה שימש לצביעת תשמישי הכוהנים. בנוסף לכל אלה התגלה במהלך עונת החפירות הנוכחית מבנה גדול מהתקופה הביזאנטית, אשר השתמר לגובה של שלושה מטרים מרצפת הפסיפס ועד לגגו הקשתי. יתכן כי מדובר במבנה לצד רחוב, או לאחד המבנים הקשורים לכנסיית ה"אניאה" (החדשה) שנבנתה בעיר בתקופה הביזאנטית שחלקים ממנה התגלו מצפון מזרח לשטח החפירות החדש.
החפירות הארכיאולוגיות הללו הן המשך לחפירות משנות השבעים שנוהלו על ידי מגן ברושי. במהלך עבודתו של ברושי במקום נחשפה כתובת מונומנטאלית בערבית מהמאה ה 13- . הכתובת מתארת את בניין חומות העיר באותה תקופה וזו תוצג לקהל באגף הארכיאולוגי החדש של מוזיאון ישראל שעתיד להיפתח בשנה הבאה.