זמן קצר לאחר כיבוש ארץ ישראל ע י הבריטים ותחילת המנדט זוהתה חשיבותה ההיסטורית של העיר עכו ובחסות יחידת העתיקות, באגף עבודות ציבוריות PWD המנדטורית החלו עבודות לשיקום החומות. למרגלות חומת הים הדרומית )מחוף הסוסים ועד לנמל( הונחו נדבכים של שקי מלט ומעליהם נוצקה חגורת בטון. פעולות תיקון ושימור נקודתיות נערכו החל משנות ה 70- ’ על ידי החברה לפיתוח עכו, אגף העתיקות ורשות העתיקות. בסקר הנדסי שנערך באמצע שנות ה 90- ’ ושעודכן בשנת 2006 , נמצא כי קיימת סכנה ממשית לעתיד החומה וסבירות גבוהה להתמוטטות קטעים גדולים ממנה. במימון מנהל מקרקעי ישראל ובאחריות החברה לפיתוח עכו ורשות העתיקות, החלה להירקם תוכנית הנדסית שימורית לשיקום כל קטע החומה הימית בחוף הסוסים. לצורך השלמת המידע החסר על שיטות הביסוס ומצב השימור של יסודות החומה, מבצעת היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, בדיקות ארכיאולוגיות תת ימיות וחופיות במקום, וכן מלווה את עבודות ההנדסה והשימור.
במהלך חפירות הבדיקה הארכיאולוגיות זוהו שלבים שונים בבניית החומה, נחשפו יסודות חומה קדומה ושרידי מבנים עליהם הושתתה החומה העותומאנית. בנוסף נחשפו קטעים בחומה המושתתים על סוללה מלאכותית הבנויה מאבני שדה מעורבבים בחומרי מליטה, ומעליה הונחו עמודים עתיקים בשימוש משני לחיזוק היסודות. אחד הממצאים המפתיעים שנתגלו מתחת לפני הים ומתחת ליסודות החומה היא רצפת אבן קדומה הבנויה מלוחות אבן כורכר, במידות 0.8X0.5X0.2 מ’ ומשתרעת לאורך כ- 20 מ’ וברוחב כ 4- מ’. ממצא זה מעיד כי בתקופת בנייתה היה מפלס הים נמוך מזה של היום. יתכן והרצפה שימשה מבנה מונומנטאלי או רציף קדום. רצפת האבן הינה העדות הארכיאולוגית החשובה ביותר שנתגלתה ברצועת חוף זו המעידה על שינויים בקו החוף ובמפלס הים במקום.