כדי לנסות ולהכריע בויכוח האם יושבי האתר בח’ קומראן היו קשורים למגילות קומראן, כלומר היו כת, אבחן את התוכנית הארכיטקטונית של היישוב ואת כמות הכלים והטיפוסים המרכזיים, וכל זאת בהשוואה לאתרים אחרים בני התקופה בארץ-ישראל.
על-פי הנתונים הפזורים ברשימות השדה של דה-וו שפורסמו לאחרונה, מתוך למעלה מאלפיים כלי החרס שנמצאו באתר, 90% הם כלי הגשה, בעוד כלי בישול או אגירה נמצאו באחוזים בודדים. זהו נתון חסר תקדים בהשוואה לאתרים אחרים בהם נבדק יחס שכזה, כגון גמלא, בניאס, ועין בוקק. העובדה שהמזון הוגש בכלים הגשה רבים כל כך מעידה על החשיבות החברתית של הסעודה שהתאפיינה בטקסיות רבה.
בחינת תוכנית האתר באמצעות ‘ניתוח גישה’ ( Access Analysis ) שופכת אור על המאפיינים החברתיים של יושביו. חללים רבים הנם מבודדים תוך נטייה ברורה להתרחק מן העולם החיצון, ואף ישנה מגמה לבודד את חלקי האתר אלה מאלה, באופן המלמד על תפיסה ‘היררכית’ של המבנה. השוואה לוילות כגון ח’ אל מוראק, ח’ עלק, רוגו’ם אל ח’מירי, ועוד ממחישה את המאפיינים הללו ומאפשרת למדוד באופן כמותי את מדד הבדלנות של יושבי האתר. הדגש על סעודות טקסיות רבות משתתפים, האופי הבדלני של האתר והמידור הפנימי שלו תואמים דפוסי התנהגות האופייניים לכת כפי שהיא מוגדרת על ידי סוציולוגים. מאפיינים חברתיים אלה אף מצויים במגילת סרך היחד.
ההרצאה מבוססת על שני מאמרים שעתידים להתפרסם ב BASOR וב Qumran Revue de